תקופה מוזרה, ואין לי דרך אחרת לתאר אותה. דברים פשוט מסרבים להתיישב במקום שלהם, חוסר מנוחה שכזה.

אני טוחנת שתי עבודות במקביל, ויוצאים לי ימים עם 15 שעות עבודה ו-4 שעות שינה. אני עייפה רוב הזמן, ולא מצליחה להפסיק לשתות. ואסור לי, לגמרי אסור לי. אבל אני עדיין שותה.

אתמול בערב הייתי באיזו מסיבה ביער נידח עם הרבה אנשים שאני לא ממש אוהבת. וגם האקס היה שם, שמאז הפרידה לא ראיתי אותו. עבר כמעט חודש, ובאמת שלא אכפת לי ממנו, סתם פוץ, אבל עדיין היה קצת מוזר לראות אותו. ואנשים הרגישו במצב המוזר הזה. והתחלתי לדבר שם עם איזה בחור שנראה לי נחמד, ואחרי כמה דקות הבנתי שאין בו הרבה, אבל עדיין עברה לי מחשבה ספונטנית בראש שיכול להיות נחמד שיקרה משהו בלי שום מחוייבות. אבל זה כיוון מחשבה מיושן למדיי, ואני לא רוצה לחזור לתקופה ההיא. בכלל, אני לא רוצה שום קשר עכשיו, זה באמת הדבר האחרון שאני צריכה.

אני רק רוצה למצוא עבודה נורמלית שמנצלת קצת מהפוטנציאל שלי, להתחיל את הטיפול המיוחל [שאמא התחילה שלשום, בעזרת השם], ולמצוא את המקום שלי בעולם המזורגג הזה. ונכון לעכשיו, שום דבר לא הולך.