I don't think you love me

Confusion settling in

I don't think I'll be staying

Around here, anymore

There's no question that I love you

But I'm living in my own time

And here I am debating

Whether I'm wrong, or right

Who am I To make a judgement of

Your life

I'm only

Passing by

לא יודעת מה קורה. לא יודעת מה יהיה. יודעת רק שמנקר בי חוסר שקט מוזר. וזירו7 מצליחים להעביר את הרגשות למילים.

להגיד את האמת, אני עייפה. להיות במצב תמידי של דריכות זה מתיש. זה כמובן מאפשר לחיות את הרגע וכאלה, אבל זה לא קל.

בכלל, תקופה מוזרה עוברת עליי. רוב הזמן אני לא מנתחת או חושבת או מרגישה. אני לומדת/עובדת/ישנה. מצב רובוטי.

אתמול בעבודה התנגן ברקע Home של זירו7. והיה מרוח לי על הפנים כזה חיוך ענק. ופשוט הרגיש כל כך נכון. ["מקום שאוכל לקרוא לו בית"..]

בכל מקרה, עדיין לא יודעת.

20.6.07

כל מה שיש לי להגיד זה שזה פוסט שפשוט הקדים את זמנו.

ומה שבאמת מדהים זאת התחושה הזאת שיש לפני. איך ידעתי בכלל?