שעה מאוחרת. והשעון הביולוגי שלי בהחלט מתקתק והעיניים חצי עצומות.

[אני עכשיו בלי העדשות, אז בהחלט יהיה מצחיק לראות מחר את כל שגיאות הכתיב שלי עכשיו..]

מחר יש לנו חודש. ועוד משבוע שעבר שברתי את הראש מה לקנות לו. וזה ממש לא בקטע הרשמי של "חודש". אלא זה משהו סמלי הרבה יותר. זאת הזדמנות נדירה לחשוב על הצד השני ורק עליו. להניח את האגואיסטיות הנצחית בצד, ולתהות לגבי מה שהוא אוהב ולא מה שאני אוהבת. אז בסוף מצאתי רעיון מקורי קצת, שלא דורש הרבה כסף, ולא מפואר מדיי. ורובו מעשה ידיי. וכל הרעיון הוא בעצם הקונספט עצמו. מה שהכי מדהים בזה לדעתי, זה שאני הכי מתכוונת לזה שבעולם. אני זוכרת איך שנה שעברה חשבתי מה לקנות לאקס לחודש. ולא היו לי רעיונות טובים. ולא אהבתי אותו, אז לא יכולתי לעשות משהו מהלב. בסוף קניתי סתם איזה משהו וואנבי קיטשי, ובזה זה נגמר. ועכשיו אני משתמשת בשלושת המילים הקדושות כאוות נפשי, במיוחד כי אני מתכוונת אליהן. וזה כיף.

ברקע מתנגנים שני השירים האהובים עלי בתקופה האחרונה: Destiny של זירו7 ו- The World Is Not Enough של גארבג'.

ואני אוהבת. פשוט אוהבת.

מוצפת רגשות חיוביים. מתעוררת בבוקר עם חיוך [אחרי טראומת התעוררות שנמשכת כמה דקות], ומוצאת טעם.

יאפ, טעם זה מה שחסר לפעמים בחיים.

I am lost
So I am cruel
But I’d be love and sweetness
If I had you

[Garbage - Milk]

שיר שפשוט מחזיר אותי שנה אחורה.

3>