אין כבר כלום בפנים

היא כבר לא פה 

כמו חלל ריק בבטן שמתפוצץ לי בפנים קורע את כל האיברים

אולי זה הגורל שניסה להפריד בינינו או אולי זה הגורל שחיבר בינינו למרות כל הסיכויים

התהליך הזה כבר התחיל והוא לא עוזב אותי

זה קשה בעיקר כשזה נגמר כל כך מושלם

אין מושלם

אין מילים

אני לא רוצה את העצב הזה והוא ממשיך לחבק אותי

כאילו שנולדתי להיות עצוב

היא עדיין פה , היא שם , היא בכל מקום

כאילו שזה לא היה אמור להיות

כל כך הרבה שכנעתי את עצמי שזה לא זה.

שאין לנו מקום ביחד

ואולי זה נכון ואולי לא

אני כבר לא יודע

אני ריק , ריק כמו כלום. ריק כמו כולם.