http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071שואג בעולם של חרשיםheCopyright 2026 מציאות.נפרדת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071http://www.voodoorhythm.com/Images/revpic4.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13861717<div align="right" dir="rtl">לפני שבוע נפרדתי מהחברה. חברה שליוותה אותי 3 שנים ביחד אפילו גרנו ביחד חצי שנה משהו שם אף פעם לא הסתדר לי. כאילו הפרידו בינינו חומות של אש ברגעים הקטנים שיחקנו משחק של כוח אחד עם השני ואף פעם לא הרגשתי שקט נפשי איתה אבל האהבה שלי אליה היתה עצומה , חצבה נהרות וחצתה אוקיינוסים. אחרי שבוע דוח מצב קצת יותר טוב, התהליך ממשיך ואני מתחיל להסתכל קדימה עדיין ממשיך לאט כאילו שקשורה לי משקולת לרגליים וזה בסדר והגיוני הדבר שהכי הורג אותי, לא נותן לי לנוח הוא העובדה שיכול להיות שיש לי חרטה מסוימת שאולי בכל זאת נועדנו להיות ביחד למרות הכל ? כאילו שהדברים הרעים לאט נעלמים להם וענן שחור מתפזר ואט אט רואים רק הדברים הטובים וזה קשה. זה נורא בתקווה גדולה שיהיה בסדר ואני לא אאבד את זה.</div>Sat, 27 Jul 2013 20:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13861717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=13861717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13860735<div align="right" dir="rtl">אין כבר כלום בפנים היא כבר לא פה כמו חלל ריק בבטן שמתפוצץ לי בפנים קורע את כל האיברים אולי זה הגורל שניסה להפריד בינינו או אולי זה הגורל שחיבר בינינו למרות כל הסיכויים התהליך הזה כבר התחיל והוא לא עוזב אותי זה קשה בעיקר כשזה נגמר כל כך מושלם אין מושלם אין מילים אני לא רוצה את העצב הזה והוא ממשיך לחבק אותי כאילו שנולדתי להיות עצוב היא עדיין פה , היא שם , היא בכל מקום כאילו שזה לא היה אמור להיות כל כך הרבה שכנעתי את עצמי שזה לא זה. שאין לנו מקום ביחד ואולי זה נכון ואולי לא אני כבר לא יודע אני ריק , ריק כמו כלום. ריק כמו כולם.</div>Fri, 26 Jul 2013 19:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13860735http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=13860735http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13012033<div align="right" dir="rtl">קרוע מבפנים נושם עשן נכנעתי לאידיאולגיה ולאגו מנופח, פחדים שעטפו אותי מאז שהכרנו אין לך מושג עד כמה את חסרה לי עכשיו, החיוך שלך, הליטוף הצלצולים הרבים שלך בבוקר שהתחננו שאקום ללימודים והרגשת הביטחון שנתת לי. הכל נעלם אנחנו לא מעריכים את הרגעים הקטנים שיש לנו ביחד שמבקשים שננצור אותם בזכרון המוגבל שלנו בראש. מה הייתי נותן כדי לחבק אותך קצת יותר כשאנחנו ישנים ביחד, ללטף אותך בדביקות ואת בשלך רותחת מחום. לספר לך סיפורים ודברים שקרו לי ביום יום ואת מרותקת מעונג. לא הערכתי אותך כמו שהיית רוצה ועל זה אני מצטער את מילאת את החור שנוצר בי. את העצב שדבק בי הרחקת אותי מלהיות מפלצת. ברגעים קשים כאלו אני מסוגל להחזיק מעמד אבל המחשבה שאת לא שם לא עוזבת אותי אני מתגעגע לימים לרגעים ולשיחות הקטנות שלנו. אין פה מקום לפרוזה פוליטית או סתם מסיכה קרירה שנעטפת במילים גבוהות זאת האמת. </div>Sun, 22 Jan 2012 16:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=13012033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=13012033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12415165<div align="right" dir="rtl">מרחף מפה לשם מחליט מכאן לפה נותן לרגש להפסיד מתכסה בתבוסתנות ומתחבא מנבוכות. לא מסוגל לדבר אפילו עם עצמי תמיד מוצא את הכוח להיות הכרחי. גם כשאני איתך אני אדם אחר וכשאת הולכת, אני נובל. אולי את פשוט אדם שונה לא מותאם או מסוגנן פשוט ועממי חבל שאף פעם לא רחמני. את לא מוצאת את המילים ומתייאשת ישר אומרת: זה החלק שלך , תהיה מאושר "אני תמיד שלך" את חוזרת על זה תמיד וכשמגיע המבחן את גם וגם</div>Thu, 07 Apr 2011 23:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12415165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=12415165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12327041<div align="right" dir="rtl">איזה בוקר עייף . עדיין לא מצליח להרדם ושום ערס פואטי לא תשמעו כאן. אני קצת תשוש אבל מוכן למלחמה של היום בלילה. כשצימרמן ברקע ובחילה מטורפת עוטפת אותי בריח של סיגריות וכאבי ראש . אני צריך לפרוק אבל כמה אופייני מצידי למצוא דרכים לא קונבנציונאליות למטרה הזאת לפעמים אני מתפלל שאוכל לספר מה שעובר עלי באמת למישהו בלי לצנזר מילים ישראבלוג לא יעזור כאן , חשבון נפש ושיחה עמוקה יעוררו את הדרקונים שבתוכי. היד כבר קפאה למוות חושב על המיטה החמה להתעטף בשמיכת צמר כבדה ולהכנס לתוך הריק הנעים שהיא מציעה לי . בתקווה שמחר אוכל לעשות את מה שתכננתי למרות שהגוף לא נותן לי , הוא מפחד לצאת לבחוץ לשמוע את הקולות שנשמעים יום-יום. ההחלטה של לקום מהכיסא הקשיח לכיור ולמיטה תלויה רק בי אבל אני לא נותן לזה לקרות. זה מן פחד לא מוסבר. אז אני שורף זמן יקר, קורא קצת בלוגים טיפשיים ושירה נבולה של טובי הלשונות בישרא. זה מה יש . זה מה אין. נקווה לבוקר טוב, למחר טוב יותר ולעתיד "עם ביטחון ובלי פשרות". </div>Thu, 17 Feb 2011 04:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12327041http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=12327041http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12311215<div align="right" dir="rtl">קולו חותך את צלילי הרקע בתער חד ברקע מסתנכרן באנחות וריגושים קצרים שנינו מרחפים בענן של כניעה בורחים אל מציאות חלופית רק לרגע קט. החלון מוצף בדמעות של שמיים שנוקשות בחוזקה מעירות אותי לחזור אל המציאות אני לא נרטב , מוגן בתוך הבועה הקטנה שלי שמלאה באדי שיכרון מוחי נוזל דרך האוזניים נשפך על השטיח הבלוי. שולח יד אל דלת המציאות מסובב בידית ורגל נכנסת לא נכנסת. מסיים. לילה טוב. </div>Mon, 07 Feb 2011 21:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12311215http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=12311215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12264997<div align="right" dir="rtl">עיניים ריקות הגוף מלא. הליצן מצחקק מעבר לחדר . שיר עצוב מתנגן ברקע ונוזל מוחי מחלחל דרך האוזניים הזמר ברקע קורא בקול " אני רוצה למות" אני יכול להבין אותו אני מדליק סיגריה נוספת , כמה פעמים מאז הפעם האחרונה אמרתי שאפסיק עם זה ? בשאיפה נמצצת מצויה אני משחרר אויר אפור ונושם חיים ריקים החדר מתמלא באויר קר וריקנות אין סופית... נגמר לי האויר ובכל זאת אני נושם מטפס על הר של הישגים שלא נגמרים רשימת המשימות שלא נגמרת מתמלא אט אט ואני מתרוקן בסינכרון מקביל הולך ונעלם בתוך השממה הזאת, נשכח בעיזבון והליצן שובצוחק. קורא לי לבוא . אין לי כוח לכלום אני עייף מהמסע שעוד לא החל מגמגם החלטות ומחייך לזרים. מחכה לגל הבא שירים אותי בכוח ינשא אותי מעלה , אל העננים !! לילה טוב .</div>Wed, 12 Jan 2011 21:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12264997http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=12264997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12082187<div align="right" dir="rtl">האמת היא שפחדתי לשוב לכאן . פחדתי לשבת על הכסא המטופלים האינטרנטי ולשפוך את הקרביים המטונפים שלי. זאת בהחלט היתה תקופה של שגשוג ופריחה תקופה של שקט נפשי מתבונן מהצד בכסא המוזנח שלי כאן לפעמים ההרהורים לא נותנים לי מנוח אבל השקט מציף אותך בשלווה אלוהית לשכוח את כל החרא שזנחת להתמכר לצד הטוב שבך אך כמו שאין טוב בלי רע אני לא יכול להתכחש לצדדים האפלים שבי צדדים שמתחבאים מתחת לפנס רחוב בסמטה חשוכה ומחכים בסבלנות שתעבור והם ילחשו לך "פססססט, לא שכחת משהו ?" אז לא שחכתי אותך, ליצן עצוב עם עיניים עצומות. אתה כאן בפנים מחכה לשלוף את האיפור הכבד . אתה מוזמן לשלוף כי השלמתי עם זה מזמן ! שתהיה שנה טובה לכולם </div>Mon, 04 Oct 2010 18:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=12082187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=12082187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=11690534<div align="right" dir="rtl">אני רואה זאת בבירור עכשיו. השמש , העלים היבשים . כולם לוחשים לי כלא. אבל אתה ממשיך בשביל העפר המלוכלך הזה . מתפלל למנוחה ומתפתה לפירות הדרך. <SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Ar</div>Fri, 02 Apr 2010 17:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=11690534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=11690534http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=11580766<div align="right" dir="rtl">מדליק סיגריה באנחה. את שארית היום שורף בדברים לא רלוונטים. נשאב לביב שופכין של שטויות. לא נעים בעליל. במוחי הדל עולות מחשבות על אהבה וירקות בטעם חריף. משוטט באינטרנט באתרים שמוכרים אהבה כתפריט במסעדה זולה. כואב שאני לא מוצא מישהי שתחלוק איתי את הזמן המבוזבז הזה. אמרו לי שהיא רק מחכה שאמצא אותה. לכתוב על אהבה עושה לי שורף. לדבר על אהבה עושה אותי עייף. לחפש אהבה נותן לי לבכות. זה שקר . תמצאי אותי את : i8spams@gmail.com ואם זה לא יעבוד אני מתנזר מחיי האינטרנט.</div>Wed, 10 Feb 2010 02:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (מציאות.נפרדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=282071&blogcode=11580766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=282071&blog=11580766