מיקוד מותאם לבגרות בהיסטוריה א' קייץ 2011
כל מה שצריך כדי להצליח בבחינת הבגרות בהיסטוריה

א.         הלאומיות באירופה במאה ה-19
1.   מהי הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.
       (שינוי הסדר החברתי, הרס הסדר שהיה ויצרת סדר חדש)
2.   המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
       (מאבק, מנהיג, שלבים, פיתוח מודעות, שיתוף...)
3.  הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 רעיוני, היסטורי,
     חברתי - כלכלי ולהתגבשותן. (מהפכות, קידמה, זכויות אדם, נאורות)
4.  דפוסי ההגשמה של התנועות הלאומיות, היוונית והאיטלקית במאה ה-19:
     מי שלט במדינה, מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק,
      השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול     מאבק, תוצאות המאבק.(יוון, איטליה)

ב.         התנועה הלאומית היהודית - הציונות 
1.   הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית .
     (אנטישמיות, חילון, השפעות מאירופה, הגירה, ארץ ישראל )
2.   פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה:
     'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות תנועה,
     ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.

ג.         דפוסי הפעילות של התנועה הציונית
1.   דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה'.
2.   פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ-ישראל, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.

ד.         התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה                                    

5.   הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.

ה.  השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה, במאה ה-19.
      נקודות דמיון ושוני. הגורמים, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.

נושא ב' ערים וקהילות- חברה ותרבות בימי הביניים

ב.     העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה

1. מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם.
   הקהילה היהודית בעיר המוסלמית
2. המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות.
3. מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי.

ג.      העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה

1. היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים.
2. המבנה החברתי בעיר:  ניידות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
3.  העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי
       (גילדות,שווקים,ירידים,בנקים).
   הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
4. המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות.
5. הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים.
6. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.

ד.  עיר מדגימה: בגדד, פראג (סעיפים 3,4)

3. העיר פראג   

מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי  בפראג.

                                  א.        הביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים המדיני, הכלכלי, הדתי והחינוכי-תרבותי .

4. הקהילה היהודית בפראג

מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית שבאו לידי ביטוי  בחיי היהודים בעיר פראג.

א.        היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג , הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם.

ב.        מבנה הרובע היהודי בפראג , הבהרת המושג גטו.

ג.         הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים  של הקהילה היהודית בפראג.

ד.        מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה  הדדית  (פועלו של מרדכי מייזל).

ה.        פראג כמרכז תרבותי יהודי.

ו.         המהר"ל מפראג- אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה  בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.