לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

!!~החיים של אירית~!!


החיים שלי הם כמו המעבר חצייה אחרי כל פס שחור יבוא פס לבן


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

לגיוון משו נחמד =]


חמישי בצהריים, אני כבר אחרי מקלחת טובה של חזרה מהעבודה, שוכב על המיטה, תופס את השלט שנראה כמו מעבורת חלל (לא יודע מה HOT חשבו לעצמם שעשו את השלט בצורה הזאת), מדליק את הטלויזיה, אחר כך הממיר, והמיומנות שאני עושה את זה, מרוב כל הסרטים שראיתי לאחרונה. אני מעביר לערוץ HOT דרמה, מחפש סרט נחמד על אהבה בכדי שאוכל להגיד לעצמי, טוב נו, אם לא לך, לפחות נראה בחור אחר שימצא את האחת שלו. ופה אף פעם מרפי לא מפריע, כאילו חושב לעצמו למה לי, טוב מזה, בטוח לא יצא לו.
ואכן, השעה 16:03 עוד 7 דקות מתחיל סרט, פותח את שקית הבמבה הצהובה של אוסם, עם בקבוק של קולה קולה, ונהנח, כאילו רצתי מרתון עם האתיופים ארוכי הרגליים שאתה רואה באלימפיאדה, אתה בטוח שהם רצים עוד מהאולימפיאדה הקודמת ותמיד מגיעים ראשונים. החדר כהרגילו מבולגן, אבל מה זה משנה עכשיו, את החדר אוכל לסדר מחר. כמה פעמים קרה לכם שדחיתם את סידור החדר? החדר יכול להישאר מבולגן, לא אכפת לאף אחד, ובטח שלא לך, אתה אומר לעצמך, כוס אמק החדר, גם ככה אין כרגע בחורה שתצטרך לעשות עליה רושם של אדם מסודר, ואמא כבר צרודה מהצעקות, התיאשה מסכנה.
ואילו היו 45 שניות על המצב שבו אתה מבין שאתה צריך מישהי על ידך, ולעניינינו, הסרט כמעט הגיע לסיומו, שני האוהבים חזרו להיות ביחד, בקולה נשאר השלוק האחרון שכבר לא בא לי עליו, את הבמבה סיימתי כבר בזמן שבחורה אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו יותר ושיצא מחייה.
הפלאפון מנגן את המנגינה של "הצפרדע המשוגעת" על הצג מופיע, לוסי, הידידה הכי טובה בעולם. פותח את הפומית ...
"היי ניר, מה המצב? אל תענה לי, תרשום מספר".
"גם אני שמח לשמוע את הקול שלך"
"050..."
"מתחיל במספר של פלאפון, כבר מתחיל טוב" (יחסוך לי הרבה בעלויות)
"32 בסוף, רשמת? קוראים לה הדר"
"לוס, עוד פעם בליינד דייט, לא הספיקו כל האחרונים?"
"בחורה יפה בת 22 קצינה בצה"ל, עם ראש על הכתפיים, אתה תאהב, טוב יאלה, דבר איתי, ביי".
פה מסתיימת לה השיחה.
חושב לרגע, הדר, חייב להיות שם של כוסית.
פותח הפומית מחייג 050 ונותן חיוך כשנזכר שלא יעלה לי הרבה, 32 בסוף ברקע אני שומע את המנגינה של הראל סקעת "כמה עוד אפשר".
"היי, שלום"
"שלום, הדר, מדבר ניר, קיב..." לא הספקתי לסיים את המשפט וזה בא לי.
"חחח, סתם עבדתי עליכם, תשאירו הודעה", מנתק.
כעבור 5 דקות מחייג את המספר שכבר רשום לי ביוצאות,
הראל כבר מתחיל לשיר,
"הלו, הדר? שלום לך מדבר ניר, קיבלתי את המספר שלך מלוסי" (מדבר מהר כאילו פוחד מעוד בדיחת משיבון).
"היי ניר, מה שלומך?"
"מצויין, מה איתך?"
"מעולה, סוף שבוע, חזרתי מהבסיס"
"יפה יפה".
אחרי 15 דקות הבנתי שהשיחה תימשך עוד זמן רב, וחיברתי את הטליט שלי למטען,
השיחה שלנו מתנהלת למעלה משעתיים, ובחוץ השמש כבר ירדה, דיברנו וצחקנו המון.
"אני לא מאמינה שאני מספרת לך את זה"
"חחח, מצחיק מה שקרה שם"
לפני סיום השיחה וסגירת הפומית... החלטתי לזום פגישה, אם לא לך תדע אחר כך כמה זמן יקח לנו להיפגש.
"את נשמעת לי בחורה לעניין, ונראה לי שזה יהיה בסדר מצדי לשאול אותך אם נוכל להיפגש".
כן, ממש, מעניין לכמה בחורות הוא מציע להיפגש אחרי זמן קצר של הכרות.
זו המחשבה שעלתה לי לשבריר של שניה , מה עובר לה בראש לפני שהשיבה לי.
"מה את אומרת על מחר בערב"
"מצויין, היום בערב בשעה 22:00 בבר במזרח העיר, אל תאחר"
מה עובר לבחורה הזאת בראש, חשבתי לעצמי, לא משנה מה, אני אוהב את זה.
"היום ב22:00, נשמע לי טוב, אממ... חכי רגע איך אני אזהה אותך?".
"אניי כבר אזהה אותך"
טלאק, נשמע צליל מהפלאפון כשסגרתי את הפומית.
מביט בשעון השעה 19:00 טוב, 3 שעות להתארגן, מסדר קצת את החדר, למקרה שאת הלילה נסיים מחובקים אצלי.
זורק את הבגדים ימינה, את הנעליים מעיף שמאלה, אבק, ניגוב קל, החדר נראה טוב.
השעה 20:00 מכין את הבגדים, מכנס הג`ינס המשופשף, חולצה חצי מכופתרת של רנואר לבנה עם צוורון, וכמובן שרשרת המזל שלי, זה הזמן לספר על שרשרת המזל שלישקיבלתי מ... טוב לא משנה אין לנו זמן לזה עכשיו, שנמשיך?!
הכל מוכן, נכנסתי למקלחת, קצת מים הרבה סבון, שמפו ומרכך, סוגר את המים, המגבת עלי, מסדר לי זקןקן צרפתי מעוצב, מצחצח שיניים, ומגרגר כמות קטנה של מי פה.
נכנסתי לחדר, שם ספיד סטיק, (הייתי גם מגלה לכם שאני מורח קרם גוף, אבל... אופס), ומתפנק בכמות נכבדת של ג`אן פול גוטייה, וג`ל בשיער להעמיד את הקוצים.
יורד למטה, נכנס לרכב ומתניע, הרדיו דיסק נדלק, רצועה 4 מתנגנת, ניחשתם נכון, הראל, שם חגורה, מכניס קלאץ` פנימה ואחריו בא הראשון, ארבע פניות, שלוש צמתים הגענו, (נו באמת מה עכשיו, אל תשחקו איתי בקטנות, הפניה האחרונה הייתה כניסה לחניה, וחניה לא נחשבת לצומת).
מחנה את הרכב ברוורס (שיהיה לי נתיב בריחה, למקרה ש...), יוצא מהרכב, השומר בכניסה בדק תעודת זהות (אני יכול לדבר פילוסופיות שלמות עכשיו על השומרים למינהם, אבל לא בא לי), נכנסתי, אמרה שתזהה, שתזהה.
מביט אל ההבר שנמצא מימין לדלת הכניסה, הברמן עם זקן צרפתי ארוך, מוזג כוס גדולה של קרלסברג, לבחור שמנמן עם קרחת שיושב מולו, שתי כיסאות ממנו ישבה בחורה שמנה ובואו נגיד שרובנו לא היו רוצים לפגוש בבליינד דייט, בקיצור מכוערת פחד, אני מסתכל לעברה לרגע, והיא מחייכת, רק שזו לא היא, אני חושב לעצמי, היא קמה המקום שלה,מתהלכת לעברי, לוסיייי, אני הורג אותך, אני נשבע, גם עם זה יהיה... לפתע אני מרגיש שמישהו נוגע בכתפי, אני מסתובב ו....
"נעים מאוד,הדר" מושיטה יד עדינה, ומחכה שארים את ידי אליה. הפה שלי נשאר פתוח, כלא מאמין למראה עיניי, אל מולי עומדת בחורה יפייפיה, שיער שחור ארוך, עם סיכת ראש בצורה של פרח אדום, עיניים תכולות, אף סולד ושפתיים בשרניות, חזה בגדול המתאים, חולצה ורודה צמודה, שמבליטה את גופה החטוב, חצאית סקסית שחורה, קצת מעל הברך, מגף גבוה, פרוותי ושחור.
"היי, נעים מאוד, ניר" (או מיי גאדד)
"שנשב" אומרת ומחייכת אלי,
"שנשב".
מתישבים על הבר, אני מזמין בירה הייניקן, חצי, הדר מזמינה כוס ויסקי משובח.
"נו, מה אתה אומר?" שאלה אותי במין השתוקקות לתשובה שתצא עוד רגע מפי. לוקח לגימה קטנה מהבירה.
"את נראת ממש טוב, אני חיב לציין".
"תודה לך, גם אתה נראה לא רע".
אומרת ועינייה בורקות.
דיברנו וצחקנו המון, בחורה לעניין, גם נראת טוב.
"כיף לי איתך". אומרת ומחזיקה לי את היד.
"את מקסימה" מביט בידה אוחזת בידי, מרים את עיניי לעינייה מתקרב את שפתיי אל שפתייה, שלפתע הפלאפון רועש את המנגינה הכל כך מוכרת לי, ואני מתעורר במיטתי, החדר עדיין מבולגן, על הצג לוסי, פותח את הפומיט ו...
"אה לוסי, אל תשאלי מה חלמ..."
נכתב על ידי , 11/4/2008 17:47  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה




9,260
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~איריתוש~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~איריתוש~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)