http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137החיים שלי הם כמו המעבר חצייה אחרי כל פס שחור יבוא פס לבןheCopyright 2026 ~איריתוש~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/37/91/27/279137/misc/8745182.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=11135526<div align="right" dir="rtl">לפני כמה ימים שמעתי שיר שכתב אהוב מנור והמילים של השיר נשארו לי בראש.. מילים שכשקראתי אותם קיבלו אצלי משמעות שונה... אהוד מנורגן עדן די קטןוגבולו גיהנום.מלאכים עפים,אך כנפי השלג חרוכות,עיניים עייפות, אדומות.עוד נשיקה אחת,עד אובדן נשימה.כשהלב נשבר,הכאב מתוק העונג הוא מרמה זאת אהבה?מה זאת אהבה?מה היא מבקשת?את ימי את לילותי ולא די.מה זאת אהבה?מה זאת אהבה?מה היא מחדירה לעורקישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך...כל חיי.על גשר מט לנפולאש מכאן ומכאן.ענני עשן מתפתליםעל מים עמוקיםשמים הפוכים חשוכים.עוד התמזגות אחת,עד יכו לב בלב.כאן גופי מוטל,מבורך לעד, לעד מקוללמה זאת אהבה?מה זאת אהבה?מה היא מבקשת?את ימי את לילותי ולא די.מה זאת אהבה?מה זאת אהבה?מה היא מחדירה לעורקישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך ללא תנאישאוכל כך להמשיך...כל חיי. כשקראתי את השיר הזה יותר מפעם אחת הבנתי כמה משעמות יש לו עבורי, אני קוראת את השיר שוב ושוב...קוראת על האהבה בזמן שאני עצמי מדברת עם האהבה שלי... וכן אני יכולה לקרוא לו בלב</div>Sat, 08 Aug 2009 00:34:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=11135526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=11135526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10992850<div align="right" dir="rtl">אעאעאא.... עוד כמה שעות אני על המטוס לארה'ב עוד פחות מיממה אני כבר שם.. הדבר שחיכיתי לא כ'כ הרבה זמן סוף סוף מתגשם.. ואני פשוט שמחה. קשה לתאר מה עובר עליי עכשיו, שמחה ,געגוע, עצב, פחד, אושר הכל ביחד . כ'כ הרבה רגשות בו זמנית.... מה שנשאר לי זה לבקש שאלוהים ישמור עליי בכל הטיסה הזו.. שישמור עליי בזמן שאני מגשימה דבר כזה מיוחד, שישמור עליי ועל הקרובים אליי... שיתן להם כוח להמשיך הכל רגע שהוא... שישמור על האהבה שלי כשאני לא לידו.. ושיזכיר לו כמה אני אוהבת אותו ואתם פשוט זיכרו , לנצל כל רגע בחופש ובחיים הללו בכלל!! אני אוהבת אתכם 3&gt;</div>Tue, 23 Jun 2009 19:17:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10992850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10992850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10882632<div align="right" dir="rtl">חיים, מילה קטנה שמכילה בתוכה המון דברים. מהיום שיצאנו לאור העולם, הגחנו לחיים חדשים. חיים שאנו מנהלים. בין אם זה כשאנו בוחרים לצאת עם בגד זה או אחר, או להכיר את הבנאדם ההוא או לפעול בדרך מסויימת- כך אנו, כל אחד מאיתנו, מנהל את חייו שלו. בתקופה האחרונה חשבתי הרבה על המילה הזו, ההורים שהעניקו לנו את חיינו שמנווטים אותנו ללכת בדרךשבה יהיה לנו טוב, הם עושים מאמץ גדול כדי שאנו נפעל נכון וכדי שנהיה פשוט מאושרים. כן, קורה שאנו לא מסכימים על אותם הדברים ואז יש מחלוקות וריבים, אולי הם באמת לא מבינים אותנו, אבל בסך הכל אנו נמצאים כאן בעיקר בזכותם- בזכות החיים שקיבלנו מהם. החיים הללו, מהילדים הקטנים בגן לילדי בית הספר ולבוגרי חטיבת הבניים שבקרוב יוצאים לדרך חדשה. כל הדרך שעברנו, הצעד הראשון ,השן שנפלה ,הפרדה מהמוצץ ,השמלה הראשונה ,הילקוט הראשון ,החוג הראשון, האהבה הראשונה- אהבה, מילה גדולה. אהבה היא רגש שבגללו כולנו כ'כ סובלים, מהחרדה החשש והפחד. אבל כל זה שווה, שווה להרגיש מפוחדים מעט כדי להרגיש את הטעם המתוק של האהבה...להרגיש את ההרגשה הזו כשאתה רואה את הבנאדם שאתה אוהב כל בוקר, וכשהוא מחיי</div>Sat, 23 May 2009 12:18:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10882632http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10882632http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10773605<div align="right" dir="rtl">עומס מילה שמכלילה כ'כ הרבה דברים. אצלי למשל המילה הזו מתארת את התקופה האחרונה, מאז שחזרנו מחופשת פסח ללימודים. כל יום זה ללכת לישון מאוחר, 1-2 שעות שאני לא ערה בהן כשיש בצפר,זה לקום שעה לפני כדי לקרוא את הספר המחורבן של ספרות, זה לחזור מבצפר להתקלח לצאת לבייביסיטר בדרך לאכול איזה משו, לחזור הביתה להכין שעורים לצאת לריצה ואז שוב לקרוא תספר. גלגל מחזורי כזה שלא נגמר. כמו רובוט כל יום... והכוחות לאט לאט נעלמים. כן אני יודעת שאני בוחרת בדרך הזו, אני הרי יכולה לבטל את הבייביסיטר ולהנות יותר עם חברים, אבל אני לא עושה זאת, אני צריכה את הכסף , צריכה לקחת איתי ביזבוזים לאר'הב. ועומס זה לא הדבר שמקשה עליי, בעצם כן קצת, אבל מה שיותר חסר ומכאיב זה שאני לא מקדישה מספיק זמן לאנשים שכה חשובים לי. בעיקר אתה, חתיך שלי, אני יודעת שמגיע לך יותר ממה שאני נותנת, יותר תשומת לב יותר זמן יחד. מצד אחד זה גורם לי להרגיש חרא עם זה שאני בקשר כבר יותר משבועיים וחצי ואני לא מקדישה לך מספיק. ואני מצטערת, אני יודעת שאתה מבין אותי אבל בכל זאת, לא נעים לי לבוא ולאמר שוב ושוב "הפעם אני לא יכולה, יש לי משו אחר לעשות" כ</div>Wed, 22 Apr 2009 19:08:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10773605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10773605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10721338<div align="right" dir="rtl">הפוסט נכתב היום ב01:11 אבל הועלה רק עכשיו. הרגשה מוזרה כזו.... משו שעוד לא הרגשתי קודם. קודם כל אני סוף סוף שמחה ואפילו מאושרת...אחרי תקופה יבשה ומבאסת כזו, מצאתי גורם מיוחד ששינה לי את כל ההרגשה המגעילה שהייתה לי. הגורם הזה זה אתה חתיך, אדם שכ'כ חשוב לי, שבידיוק עכשיו אנחנו 72 שעות יחד. אנחנו מדברים במסן ומדקה לדקה יש יותר חשק לראות אותך. געגוע מציף אותי מבפנים, גורם לי להרגיש שחסר לי חלק אחד, חלק שמשלים את התמונה הכללית, אתה חסר לי, כדי להשלים את האושר והשמחה שאני מרגישה בזכותך. הכל התחיל בצורה כ'כ מוזרה...בזמן כ'כ קצר הספקנו כ'כ הרבה. ואני כ'כ שמחה שהגעתי להחלטה הזו, חגיצ'ו אתה עזרת לי להחליט בדרך הכי מוזרה אבל הכי נכונה. ועל כך אני מודה. עכשיו....אחרי 72 שעות שאני מרגישה שאני שמחה, שיש מישו שאוהב אותי באמת, ושאני מחזירה לו את אותה האהבה, כשאני מרגישה את הגעגוע הכואב הזה אבל געגוע שמעלה לי חיוך, בידיעה שאני מתגעגעת אלייך. וכשאני איתך, אני מרגישה במקום אחר, במקום שבו אני פועלת לפי הלב שלי, כשאני מרגישה את הלב שלך, שפועם מהתרגשות כמו שאני אומרת, אני מרגישה כ'כ שמחה. לכן אני רוצ</div>Wed, 08 Apr 2009 22:05:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10721338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10721338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10677821<div align="right" dir="rtl">היה לי שישי טוב כזה, נהנתי, וכן חתיך זה בעיקר בזכותך :) לא היה בו משו מיוחד אבל פשוט היה טוב...קשה להסביר.. אולי עוברים לתקופה אחרת. כן גם די התבאסתי אבל זה לא שווה את זה. עכשיו כבר יותר טוב =] בשלישי נרשמים לתיכונים, אין לי מגמה מסויימת אני אלך להגרלה וזהו, מקווה רק לצאת עם החברים שלי, יש כמה שיהיה לי ממש קשה להתנתק מהם, יש עדיפות לרבין אבל זה לא תלוי בי. עודמעט חופש פסח, קצת מנוחה לצאת מהשגרה של לקום&gt;בצפר&gt;מחשב&gt;שעורים&gt;טלוויזיה&gt;בייביסיטר&gt;לישון. מממ...הרבה פרטים בפוסט אחד שבטח גם לא מובן. סתם עידכון של מה שקורה=] למילים האלו יש הרבה משמעות, לפחות בשבילי: אל תשכח לשמוח גם בחלקיואל תמנע מלבכות כשעצובתנצל עד תום כל עוד אתה תמיםתלמד לוותר ואל תוותר על החיים.כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפרמה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלךלא, לסלוח זו לא חולשהנצור אהבה בדרכךודע, את כל הסובב אותך.אל תלך בדרכו של אחרואל תיכנע לחולשות שבגוףשא בעול בכתפיים איתנותותאמין ותאמין, רק תאמין </div>Sat, 28 Mar 2009 18:33:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10677821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10677821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10660758<div align="right" dir="rtl">הולך ומשתפר, המצב הולך ומשתפר... האנשים שחשובים לי מתחילים להיות יותר ויותר שמחים וזה עושה לי טוב. כן אתמול נשברתי, גם זה קורה לפעמים צריך לשחרר את מה שבלב, אבל כמו שאדם חכם אמר לי אסור לשקוע! כבר לא אכפת לי כ'כ מהביקורת שאני מקבלת, הגיע הזמן שאני אעשה מה שטוב לי, מה שיגרום גם לי לקצת אושר ושמחה. וכן אולי אחרים יגידו עליי דברים אבל זה לא מזיז לי כבר. הגיע הזמן לצאת מאותו הפס השחור ולהביט על החיים שלי בדרך שונה. להתחיל לעשות מה שבא לי באותו הרגע, ולנצל כל אותו רגע. כי עכשיו מגיע גם לי להקדיש לעצמי קצת זמן ומחשבה. וחשוב לי לציין שיש מספר אנשים שאני מודה לה כ'כ שהם פה בשבילי. אתה חתיך כזה, עברת תקופה שחורה אבל לאט לאט הכל מתחיל להסתדר, אתה מתחיל להבין שכן יש תקופות כאלו ויש גם טובות מהן (כן, אני יודעת שאתה לא אוהב שקוראים לזה תקופה) אבל מה שחשוב לי כרגע, זה שאתה סוף סוף רואה שכן יש אור בקצה, וזה שאתה מודע לכך שיש סביבך כ'כ הרבה אנשים שאוהבים אותך ומוכנים לעשות הכל די שיהיה לך טוב זה כבר מצויין. תזכור שאני תמיד פה בשבילך, ותודה לך שאתה פה בשבילי. ואת כן את, עוברת תקופה דומה...</div>Mon, 23 Mar 2009 11:44:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10660758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10660758http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10628710<div align="right" dir="rtl">איך להתחיל לכתוב עכשיו, את כל מה שאני מרגישה, את כל מה שאני מנסה לשכוח, את כל מה שאני מדחיקה, אי אפשר להעביר הכל למילים... עם כמה שאני אשתדל לנסח זאת, זה לא יצא שלם אפעם. הכאב הזה... שנמצא בלב עמוק בפנים , הכאב שאני מדחיקה אותו ,מנסה למחוק, להעביר...הכאב הזה בעצם לא נעלם. כן, אני כבר לא מראה אותו כלפי חוץ כמו פעם וכן אני לומדת גם להעריך תדברים הקטנים, אבל הכאב עדיין ישנו. יש אדם החשוב לי מאוד, לא אחשוב פעמיים כדי לאמר שהוא החשוב לי מכל, אדם שאני מעריכה מכבדת ואוהבת מתוך הלב.. מעומק הלב, אהבה שלא אוכל להעניק לאף אחד, אדם שבשבילו אתן הכל, באמת שהכל. חתיך כזה שאין כמותו. הבן אדם עצוב וכואב הבנאדם הזה שכ'כ אוהב. אתה עובר תקופה קשה אני יודעת, תאמין לי אני מבינה. כואב לראות אותך ככה... אחרי תקופה כזו שחייכת כל יום, אחרי תקופה שבכל חיוך שלך שראיתי התמלאתי שמחה מבפנים, מהידיעה שטוב לך שאתה סוף סוף קצת מאושר. ועכשיו הכל חזר, אתה עצוב, אתה כועס, אתה מאוכזב. וזה כואב, בכל פוסט שלך הכאב שלי יוצא מהלב, הכאב הופך לדמעות שזולגות מתוך עיניי, ההרגשה שאין כבר את החיוך הזה, החיוך שבו אני מאוהבת, שממלא</div>Fri, 13 Mar 2009 15:26:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10628710http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10628710http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10561702<div align="right" dir="rtl">אחרי שלושה חודשים שלא כתבתי וים זמן שהזנחתי פה החלטתי לחזור ולכתוב פה בקצב מתמיד. היום נפגעתי כ'כ, נפגעתי מבנאדם שהתחלתי להעריך, מבנאדם שעקץ ופגע בי כל פעם בדרכו כדי להרגיש טוב עם עצמו, ואני כמו מפגרת ספגתי הכל, שמרתי הכל בפנים, ספגתי, כאב לי, שרף לי הכל בפנים, רציתי לבכות...פשוט ספגתי הכל. ורק לפני כמה דקות הבנתי בזכות שני אנשים מדהימים, כמה שהבנאדם הזה לא שווה את כל מה שאני עוברת. כמה שאני יכולה להמשיך הכל גם כשהוא לא לצידי, ויותר כמה אני יכולה להחזיר לו את היחס שהוא שווה. ולאנשים שבזכותם אני כותבת את הפוסט בלי דמעות בעניים, אני רוצה לאמר תודה. יפה שלי אני יודעת מה את עברת בגלל הבנאדם הזה וכמה כואב לך יותר ממני, תודה שאת פה איתי.. אני אוהבת אותך המון... אין גבול לכמה שאני מודה לך ואוהבת אותך. תזכרי שאני פה לצידך תמיד. ולחתיך הזה.. שהכרתי לפני כמה שנים. לבנאדם הכי מדהים שיש, לבנאדם שאני מעריכה יותר מכל אחד אחר, שלימד אותי איך לאהוב עם כל הלב איך להעריך ולכבד , בזכות זאת שאני מרגישה כל זאת אליו. תודה על שאתה איתי בכל רגע לא נותן לי אפעם ליפול ונשאר לצידי לנצח. תמיד תזכור ש"כדי לאמ</div>Sat, 21 Feb 2009 22:28:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10561702http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10561702http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10121806<div align="right" dir="rtl">היי חברס, מהופסט הקודם בטח הבנתם שאני עוברת תקופה קשה... כ'כ כואב לי, כאב שאי אפשר לתאר בכלל... אבל, בחמישי הקרוב הסיוט הזה בע"ה יגמר... בחמישי הקרוב אני עוברת ניתוח .. מוצאים לי את הכיס מרה מהגוף.. אני כ'כ מפחדת מצד אחד, הרי מוצאים חלק מהגוף וחותכים אותך ומצד שני, אני מאושרת.. סוף סוף..אחרי חודש של כאבים וסבל אני אהיה בריאה.!!! אני יודעת שהחברירם האמיתיים שלי.. יהיו איתי ברגעים האלו. ובתקופה הזו הבנתי מי החברים הטובים שלי באמת, אלו שליוו אותי גם בטוב וגם ברע, שהיו איתי בתקופה הקשה הזו.. אלו שצלצלו לשאל לשלומי, וביקרו אותי.. ונתנו לי הרגשה שאני לא לבד בכל זה. כמו שאומרים את החברים האמיתיים מגלים בשעת צרה. שיהיה לכם שבוע טוב =]</div>Sun, 02 Nov 2008 12:31:00 +0200irit_herman@walla.com (~איריתוש~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=279137&blogcode=10121806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=279137&blog=10121806