אחרי שלושה חודשים שלא כתבתי וים זמן שהזנחתי פה החלטתי לחזור ולכתוב פה בקצב מתמיד.
היום נפגעתי כ'כ, נפגעתי מבנאדם שהתחלתי להעריך, מבנאדם שעקץ ופגע בי כל פעם בדרכו כדי להרגיש טוב עם עצמו, ואני כמו מפגרת ספגתי הכל, שמרתי הכל בפנים, ספגתי, כאב לי, שרף לי הכל בפנים, רציתי לבכות...פשוט ספגתי הכל.
ורק לפני כמה דקות הבנתי בזכות שני אנשים מדהימים, כמה שהבנאדם הזה לא שווה את כל מה שאני עוברת. כמה שאני יכולה להמשיך הכל גם כשהוא לא לצידי, ויותר כמה אני יכולה להחזיר לו את היחס שהוא שווה.
ולאנשים שבזכותם אני כותבת את הפוסט בלי דמעות בעניים, אני רוצה לאמר תודה.
יפה שלי אני יודעת מה את עברת בגלל הבנאדם הזה וכמה כואב לך יותר ממני, תודה שאת פה איתי.. אני אוהבת אותך המון... אין גבול לכמה שאני מודה לך ואוהבת אותך. תזכרי שאני פה לצידך תמיד.
ולחתיך הזה.. שהכרתי לפני כמה שנים. לבנאדם הכי מדהים שיש, לבנאדם שאני מעריכה יותר מכל אחד אחר, שלימד אותי איך לאהוב עם כל הלב איך להעריך ולכבד , בזכות זאת שאני מרגישה כל זאת אליו. תודה על שאתה איתי בכל רגע לא נותן לי אפעם ליפול ונשאר לצידי לנצח. תמיד תזכור ש"כדי לאמר שאני אוהבת אותך לוקח לי כמה שניות וכדי להראות כמה אני אוהבת יקח לי כל החיים"
-
יש גם משו קטן בלב שלי שמעלה לי חיוך ברגע זה, בנאדם מסוים שחשוב לי 3>