אשכרה רוצים לסגור את ישראבלוג הא?
בונא אני כותבת פה כבר 8 שנים. יעני מאז שאני זוכרת את עצמי
אני פורקת פה רגשות, המקום היחיד שמאפשר לי חזרה בזמן , ופגישה עם שי-לי מהעבר.
להסתכל אחורה ולראות כמה גדלתי, כמה למדתי כמה התבגרתי. ובו זמנית לזכור שאני
עדיין ילדונת ועוד כל החיים לפניי , ובשמונה שנים שאני כותבת פה החיים השתנו לי 360 מעלות לפחות 20 פעמים.
אהבות , חברויות , רגשות , כאב , שמחה , חוויות . כמעט הכל מתועד פה.
מעבר לזה שהמקום הזה הוא בית לאלפי בני אדם שמחפשים את המקום לבטא את עצמם.
יש פה כל כך הרבה אנשים כישרוניים, בשלנים , חובבי אופנה, צלמים, מספרי סיפורים ועוד הרבה.
כואב לי הלב.
לא בא לי שימחקו אותנו כאילו לא היינו פה, היינו קהילה פורחת. נפגשנו בעזריאלי ובדיזינגוף סנטר, העיפו אותו
מהמון מקומות כי היינו שונים . רק פה יכולנו להתאחד. ועכשיו גם את זה לוקחים?
אני לא יכולה לספור את האנשים שהכרתי בזכות הבלוג, שמלווים אותי כבר שנים והפכו לחברים לחיים.
אולי זה פוסט פרידה , אני מקווה שלא. בכל מקרה אני כותבת פה לעצמי, כדי לזכור , להתענג על הנוסטלגיות
ועל החוויות שחוויתי.
שבועיים .. זה מה שמפריד ביני לבין חיי האזרחות. ואני מרגישה בשלה לטרוף את העולם.
היה לי שירות מדהים . חוויתי. מצאתי משפחה חדשה וחברים חדשים ופשוט כיף.
עכשיו יוצאים לעולם , וכל האפשרויות פתוחות .
זה הזמן לחלום ולהגשים.
עוד פחות משנה אני אהיה זרוקה על חופי המלדביים, ואחרוש את הודו עם פרטנריות מדהימות. אחרוש ברגליים
על אופנוע , בתחבורה ציבורית . אצלול אגלוש .. וואו חלום. עובדים בשביל להגשים.
מעבר לזה החיים די שגרתיים , עבודה , חברות , יציאות , ים .
מתחילה להפיג קצת את האדישות ולהתחיל להרגיש. לא אכפת לי להפגע לא אכפת לי כבר כלום. בא לי לאהוב.
This is the springtime of my loving - the second season I am to know
You are the sunlight in my growing - so little warmth I've felt before.
It isn't hard to feel me glowing - I watched the fire that grew so low.
It is the summer of my smiles - flee from me Keepers of the Gloom.
Speak to me only with your eyes. It is to you I give this tune.
Ain't so hard to recognize - These things are clear to all from
time to time
אני הייתי עצמי , עד הפעם הבאה. להית'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
S H A I - L E E