טוב אז.. בשני לילות האחרונים התחלתי שוב לנסות להיזכר בחלומות שלי, כמו שהבטחתי לעצמי בפוסט הקודם. אז לא רשמתי אותם במחברת שלי אבל לפחות עברתי עליהם בראש ככה שאני זוכרת חלק ואני אכתוב את מה שאני זוכרת כאן מאתמול בלילה: ארוחה אצל סבתא:
אני נמצאת בבית של סבתא ש. יכול להיות שגם אח שלי יושב לידי. אנחנו יושבים ליד השולחן הקטן (בבית הקודם, לפני שעברו לבית אבות). חשוך מסביב, חשוך עם גוון כחול. כנראה אוכלים ביצה קשה ואז היא מגישה מרק עוף. ורוצה להגיש עוד דברים עם עוף.. ואני כבר לא כל כך רעבה, מרגישה שאכלתי יותר מדיי ורומזת לה על זה אבל היא לא ממש מתייחסת (נראה לי). היא הולכת להביא עוד מנה, כשהוא מתרחקת - היא הולכת כאילו החוצה, עולה באיזשהם מדרגות שנמצאות בחוץ (מדרגות לבנות עם קיר לבן ועבה בתור מעקה, בצורת סליל) יש אור בחוץ. באים אורחים כנראה, אולי אנשים שאני מכירה. מביאים אוכל או משהו... מכאן אני לא זוכרת.
עירום וקניית 'קליק'
אני נמצאת כנראה במדבר - מקום יבש עם סלעים בהירים. משהו שמזכיר את מערת הקמח. זה במסגרת המסע הישראלי מבראשית. אנחנו קבוצה של מטיילים ומטיילות - יותר גדולים ממני בגיל, כנראה בני 20+, כנראה שבחלום אני מכירה אותן (אבל במציאות לא). אנחנו הבנות נפרדנו מהבנים. אנחנו מגיעות למקום מבודד עם סלע ענק ולבן, מעין קיר ויש עוד סלעים שמסתירים אותנו ושביל שמוביל אלינו. הן מורידות את התיקים ואומרות משהו על להתפשט. כאילו שזה משהו קבוצתי, צריך להיחשף ולהיפתח ולא להסתיר כלום אחד מהשני וככה בעצם נהיה קבוצה יותר טובה ומגובשת - לפי טענתן. הן התחילו להתפשט.. ואני די חששתי מזה.. לא רציתי להיחשף. (אוקיי, זה מתחיל להיות קצת אישי וחודרני ומפורט... אתם יכולים לפרוש כאן). לא כל כך רציתי לחשוף את החזה שלי כי הוא קצת קטן, אבל התגברתי על זה כי בכל זאת הוא לא מכוער או משהו, רק מאוד קטן, לא משהו שאני צריכה להתבייש בו. אז נשארתי חשופה לגמרי בחלק העליון. לא הייתה לי בעיה לחשוף את ה...אחורה... שלי, אני לא מתביישת בחלק הזה. אבל כן הייתה לי בעיה לחשוף את החלק הקדמי התחתון שלי, כי אני לא יודעת איך השיעור אמור להיות שם... שעיר? לא שעיר? איפה שעיר? מה שעיר?!?!?!!! אז הורדתי את כל הבגדים בכל זאת אבל הסתרתי את החלק התחתון הקדמי. חשבתי בראש "אוקיי, מאחורה הם יכולים לראות את כולי, אז אני אסתובב, אני לא מתביישת בתחת שלי!" - הסתובבתי והייתי עם הגב אליהן (היינו במן מעגל כזה). [זה מזכיר את המחזה 'ליל העשרים'/יהושוע סובול]. אבל אז ראיתי שאבא שלי מתקרב לאזור שלנו! וחשבתי - 'אם הוא יראה את כל העירום הזה, זה ממש לא יראה טוב! אפילו שאין כאן שום כוונה למיניות... אסור שהוא יראה אותי ככה! אבל לא הספקתי להתלבש והוא כבר הגיע, כל מה שהספקתי לעשות היה רק לכסות את עצמי עם התיק הענק שלי (שהיה די גדול בשביל לכסות בדיוק את שני המקומות המוצנעים). הוא הסתכל במבט מוזר, שאל מה אנחנו עושים כאן, אבל לא בדיוק הבין. אין לי מושג איך שאר הצליחו להסתיר את זה ממנו... או שהן נשארו בעירום אבל הוא לא הבין או שהן התחבאו או מצאו במה להסתיר את הגוף. בכל מקרה, נתתי לו איזה תירוץ והוא בלע את זה אבל עם ספק.. ואז הוא המשיך ללכת. אבל הבנו שהקבוצה של הבנים צריכה לבוא תיכף ואנחנו צריכים להמשיך ללכת איתם, אז התלבשנו. אחרי זה מצאתי את עצמי עם השכבה שלי - אנשים בגילי, גם חברה שלי הייתה שם, ל'. היינו במן חורשה כזאת עם שולחנות פיקניק וקיוסק. הרגשתי שאני צריכה משהו עם שוקולד.. בהתחלה היה לי מאבק עם עצמי - חשבתי - 'לא, אני לא מתכוונת לבזבז כאן כסף. ועוד על שוקולד? אני הרי שומרת... אני לא אתפתה.. אבל בעצם ממש בא לי משהו מתוק! אני ממש מתה לאכול איזה שוקולד! נווו רק הפעם!'בסוף החלטתי לגשת לקיוסק ולראות מה יש. הייתה שם מוכת, כנראה בת 40-50 ולידה היה עוד מוכר בטח בן 20+. הסתכלתי על החטיפים - הייתה שם קופסת קרטון (בגודל של קופסת נעליים - על הדלפק) ובקושי היה שם מבחר של חטיפים. היו הרבה יחידות של 'קליק' לבן (החטיף, לא השקית), יחידה אחת של 'פסק זמן' בטעם שכנראה לא אהבתי ועוד כמה יחידות של חטיף עם עטיפה כתומה שגם לא אהבתי כי לא היה בו שוקולד. ואני גם במציאות אוהבת שוקולד ושומרת ומנהלת עם עצמי עימותים אם לקנות שוקולד או לא. ביקשתי מהמוכרת שתביא לי 'קליק', שילמתי לה שטר של 20 שקל והיא באה להחזיר לי עודף של 18 (ובחלום זה אמר לי בעצם שזה עלה 12 ש"ח. אין לי מושג מה ההגיון פה. כנראה שבחלום - 18+12 שווה 20 ולא 30). אז שאלתי אותה בכל זאת כמה זה עולה, והיא אומרת: "וואי, מאיפה אני אגיד לך עכשיו כמה זה עולה?! מאיפה אני יודעת?!?!?!" אז אני אומרת "מה ז"א??? אבל שילמתי לך ובאת להחזיר לי עודף, לא? אני שילמתי לך!" - היא: "אבל זה לא קשור, מאמי, אני לא יכולה לדעת עכשיו כמה זה עולה... טוב אני אבדוק.. זה כזה סיפור עכשיו" - היא אמרה את זה כאילו ביקשתי ממנה ללכת לסניף אחר ולהביא משם משהו. והיא הזכירה לי בדיבור שלה מזכירה אחת שאני מכירה - ג' הבלונדינית הזקנה. היא התחילה להסתבך עם זה, שאלה את המוכר השני כמה זה עולה ואיך אפשר לדעת, ואני כבר רציתי ללכת והתעצבנתי על זה ששאלתי אותה כמה זה עולה.. הייתי צריכה לשלם לה, היא הייתה מחזירה לי את העודף והייתי הולכת וזהו! אבל עכשיו היא עוד לא הספיקה לתת לי את העודף, הכסף שלי ביד שלה והיא מתווכחת עם המוכר ועושה מזה כזה סיפור! ואני כבר צריכה ללכת לאוטובוס! כל השכבה שלי פתאום נעלמה וראיתי כמה אנשים בודדים ומבוגרים שאני לא מכירה. דמיינתי איך כולם יושבים באוטובוס, כאילו שאני מסתכלת מכיוון הנהג אל תוך האוטובוס ורואה את הספסלים הראשונים עם המורות וכמה תלמידים. חשבתי 'מעניין אם הם שואלים איפה אני, מעניין אם הם כבר נסעו או לא... מעניין אם הם כועסים או מחפשים אותי..." ואני לא זוכרת איך זה נגמר. כנראה כאן התעוררתי. בא לי קצת לפרש את החלום השני - לפחות את החלק של העירום - עצם ההתפשטות שלנו, חשיפת הגוף בחלום, מייצגים לדעתי את החשיפה הנפשית שלי, החשיפה של הרגשות. ההתייחסות שלי בחלום לחשיפת הגוף (את האיבר הזה כן, את זה לא וכו') מתארת את היחס שלי לחשיפת הרגשות שלי כלפי אנשים. זה אומר שבעצם אני רוצה להיפתח לאנשים, ולפעמים הם אפילו מעודדים אותי לזה אבל כמו שבחלום ממש פחדתי בהתחלה ולא רציתי, ככה אני בד"כ במציאות בהתחלה אני לא חושפת כלום על עצמי, נשארת סגורה. אבל כשאני רואה שכל השאר נפתחים, פתאום זה עושה לי חשק ואני רוצה גם להיות חלק מזה, לא להסתיר כלום, להשתתף. אז אני לאט לאט נפתחת אבל גם כשאני נפתחת, אני לא נפתחת לגמרי, עדיין עושה סלקציה בין מה שעדיף להראות לכולם לבין מה שעדיף בכל זאת להסתיר - כי אני לא יודעת איך זה אצל אחרים ואני לא יודעת אם זה בסדר או לא. יכול להיות שהחלק התחתון הקדמי מסמל את המיניות שלי. כנראה אני מתביישת במיניות שלי - הכוונה לדעות שלי על מין, למה אני עושה ומה לא - בכל זה אני כנראה מרגישה שאני מתביישת לספר את זה לאחרים כי אני מפחדת שזה לא בסדר, לא כמו של כולם. אבל זה לא ככה רק במיניות, זה ככה עם הרבה תחומים - אני לא מעדיפה להסתיר כל מיני דברים עליי כי אני לא יודעת אם האחרים יאהבו אותם או לא, מפחדת שלא יקבלו אותי כמו שאני. וכשכן נפתחתי, זה היה עם אנשים שהראו לי שאני יכולה לבטוח בהם. קודם כל, כולן היו נשים. ז"א - יש להן משהו משותף איתי. דבר שני - הן היו ממש נחמדות, לא מלחיצות ולא שופטות, אלא סבלניות. כאלה שגאות בנשיות שלהן. נשים חזקות. זה אומר שבמציאות, אני מרגישה שאני נפתחת רק עם מי שמראה לי שאני יכולה לבטוח בו. ומי יודע? אם אבא שלי והבנים לא היו באים, אם רק היה יותר זמן, אולי גם הייתי חושפת את מה שתמיד פחדתי לחשוף. אבל הם הפריעו באמצע. אני חושבת שזה מסמל את הקשר שלי עם אמא שלי - הנשים בחלום היו נשים מלאות וחזקות (ועם קול נמוך יחסית) - בדומה לאמא שלי. בעצם בתוך תוכי אני רוצה להיפתח אליה. יש רגעים שהיא מראה לי שאני יכולה לסמוך עליה ו"להתפשט" מולה - להיפתח ולספר לה על הרגשות שלי, על מה שעובר עליי. לפעמים זה דברים טובים שאני גאה בהם ולפעמים זה דברים פחות טובים שאולי נחשבים ללא כל כך טובים אבל אני חושבת שהם בסדר גמור. אבל אני מרגישה שאני לא יכולה להיפתח אליה עד הסוף, כי כל הזמן יש הפרעות באמצע. כאן זה הטלפון ושם זה הריבים שלה עם אבא שלי ולפעמים אלה החיות שלנו שהיא פתאום מתחילה לדבר עליהם וברגע שזה קורה, אני מיד נסגרת בחזרה, מסתירה את הכל ודואגת שאף אחד לא ידע על זה שנפתחתי (מנסה להסתיר את העירום מאבא שלי - מסתירה את הרגשות מאבא שלי). זה גם מסמל את הקשר עם אבא - במקום להיפתח אליו גם כן, אני רק נסגרת אליו. אני יודעת בראש שהוא היה רוצה שאני אפתח אליו אבל אני לא מרגישה שזה ככה, אני מרגישה שהוא שואל שאלות כי הוא כבר שפט אותי ולא כי הוא באמת רוצה לדעת. אני לא חושבת שהוא עושה את זה בכוונה, אבל זה מה שאני מקבלת - או לפחות מרגישה שאני מקבלת לפי החלום. חפרתי! ואם יש לכם פירושים משלכם, אני אשמח לשמוע!
זהו בינתיים.. עד לחלום הבא צ'או