http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611הבלוג הזה סובב סביב חלומות באופן כללי, מה ז"א - חלימה, חלימה מודעת (חלומות צלולים) ופירוש חלומות. מי שגם מרותק מהנושא הזה מוזמן בכיף...heCopyright 2026 ישנונית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=9566292<div align="right" dir="rtl">חלמתי את זה אתמול בלילה (או היום בבוקר), ז"א ב- 13.7.08... חלום צלול! ככה זה הלך: אני ואמא הולכות ברגל, אנחנו בדרך הביתה ובדיוק נכנסנו מהמדרכה לשביל שמוביל הביתה. שתינו הולכות, ואני מסתכלת מסביב, חסרת אנרגיות ועם מצב רוח רע (בקושי יש לי כוח ללכת, יש לי חולשה בגוף) ואז אני חושבת לעשות בדיקת מציאות (עם השעון) אבל חושבת "נו.... למה שזה יהיה חלום? ואם כן? למה שיהיה לי כוח עכשיו להתחיל לקפץ ולעוף?..." אבל אז חושבת "נבדוק בכל זאת, מקסימום אני נגלה שזה חלום ולא נעשה כלום, ביג דיל" - הסתכלתי בשעון פעם אחת, זה הראה שעה כלשהי (נראה לי 45 ומשהו) וכשהסתתי את המבט פתאום הבנתי ששעה 45 היא לא הגיונית אבל הסתכלתי בכל זאת עוד פעם והפעם הופיע 14 ומשהו (נראה לי 14:11) ואז אמרתי "זה כבר נראה הגיוני אבל בכל זאת מה שעל השעון השתנה כשהסתתי את המבט, אז אני כן חולמת..." - וברגע שהבנתי שאני חולמת פתאום החולשה כבר לא הפריעה לי ולא שמתי לב בכלל שאמא שלי לידי - פשוט זינקתי למעלה והגעתי דווקא די גבוה "נראה לי 10 מ'... בד"כ אני בקושי מצליחה מטר אחד)... אחרי זה אני מגיעה הביתה ואז כנראה שוב פעם יוצאת, אני יורדת</div>Sun, 13 Jul 2008 12:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=9566292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=9566292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8360412<div align="right" dir="rtl">טוב אז.. בשני לילות האחרונים התחלתי שוב לנסות להיזכר בחלומות שלי, כמו שהבטחתי לעצמי בפוסט הקודם. אז לא רשמתי אותם במחברת שלי אבל לפחות עברתי עליהם בראש ככה שאני זוכרת חלק ואני אכתוב את מה שאני זוכרת כאן מאתמול בלילה: ארוחה אצל סבתא: אני נמצאת בבית של סבתא ש. יכול להיות שגם אח שלי יושב לידי. אנחנו יושבים ליד השולחן הקטן (בבית הקודם, לפני שעברו לבית אבות). חשוך מסביב, חשוך עם גוון כחול. כנראה אוכלים ביצה קשה ואז היא מגישה מרק עוף. ורוצה להגיש עוד דברים עם עוף.. ואני כבר לא כל כך רעבה, מרגישה שאכלתי יותר מדיי ורומזת לה על זה אבל היא לא ממש מתייחסת (נראה לי). היא הולכת להביא עוד מנה, כשהוא מתרחקת - היא הולכת כאילו החוצה, עולה באיזשהם מדרגות שנמצאות בחוץ (מדרגות לבנות עם קיר לבן ועבה בתור מעקה, בצורת סליל) יש אור בחוץ. באים אורחים כנראה, אולי אנשים שאני מכירה. מביאים אוכל או משהו... מכאן אני לא זוכרת. עירום וקניית 'קליק' אני נמצאת כנראה במדבר - מקום יבש עם סלעים בהירים. משהו שמזכיר את מערת הקמח. זה במסגרת המסע הישראלי מבראשית. אנחנו קבוצה של מטיילים ומטיילות - יותר גדולים ממני בגיל, כ</div>Sat, 05 Jan 2008 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8360412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=8360412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8346509<div align="right" dir="rtl">אני לא מצליחה לזכור את החלומות שלי בכלל... אני חייבת להתחיל יומן נורמאלי.. ולהתמיד לפחות שבוע! אם אני אצליח להתמיד שבוע אני אצליח להגיע לרמה כל כך גבוה של זיכרון... חייבת להתמיד ביומן! אבל תמיד בבוקר כשאני מתעוררת - אם יש לי זמן לרשום את החלום, אני מתעצלת לרשום אותו ומתרצת לעצמי "הנה, אני אעצום עיניים ואזכר בו בתנוחה הזאת..." ונרדמת שוב וככה הזיכרון של החלום האחרון שלי הולך ומגיע חלום חדש שאותו אני לא מספיקה לרשום כי בינתיים הגיע הזמן לקום ואני בלחץ. די! ממחר - רושמים! ("ממחר - דיאטה!" חחחחח עלאק) בהצלחה לי.. סקרנית כבר בקשר לחלום הבא...</div>Thu, 03 Jan 2008 23:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8346509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=8346509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8319648<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שזה קרה לי! אתמול - כל אתמול נראה לי כמו יום אחד הזוי ומוזר, לא יודעת למה, סתם הרגשה מוזרה. אז בכל פעם שהרגשתי מוזר (בערך כל כמה דקות) ביצעתי בדיקת מציאות - בדיקת השעון. השעה אמורה להישאר כמו שהיא גם אם מסיטים את המבט, אבל זהו - שהשניות ממשיכות לזוז וזה מה שמבלבל אותי תמיד! ברור שבמציאות אני יודעת שזאת מציאות, אבל כשהשניות משתנות במציאות, אני אומרת - "טוב, הגיוני שזה משתנה" - אבל אז מגיע החלום, כבר הייתי בתוך חלום, ומישהי שם ישבה לידי וחייכה ומשהו בחיוך שלה נראה לי מוזר, אז אמרתי - "זה מוזר, אני עושה בדיקת מציאות"- הסתכלתי על השעון שלוש פעמים, והוא השתנה! אבל אמרתי "טוב, זה נורמאלי שהוא משתנה, כי הוא לא השתנה הרבה!" אוחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה בגלל שכשעשיתי בדיקת מציאות במציאות, חשבתי "מה.... לגלות עכשיו שאני חולמת? אבל ממש אין לי כוח לנסות לעוף ולחקור מקומות, בא לי לשבת על הספה ולהמשיך לראות טלוויזיה....." ובאמת בחלום, ישבתי על איזשהי ספה, ולא כל כך רציתי להאמין שזה חלום. ועכשיו זה מעצבן אותי, כי היה יכול להיות לי חלום צלול!!! אבל לא נורא, לומדים מזה. אז אני א</div>Mon, 31 Dec 2007 17:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8319648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=8319648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8209649<div align="right" dir="rtl">האם את זוכרת את החלומות שאת חולמת?בד&quot;כ. בתקופות שאני רושמת - אני זוכרת יותר חלומות ויותר מפורטים ובימים שלא, אני עדין זוכרת אבל קצת יותר קשה לי להגיע לזה והחלומות יותר קצרים ולא ברורים.מה החלום הטוב ביותר שחלמת עד היום?היו לי כמה (אפשר לספור אותם על יד אחת, את הבסט), אני לא אפרט כאן יותר מדיי, אני רק אגיד שכולם קשורים בש-ל-ג! כשיש שלג בחלום - החלום הופך למדהים.מה החלום הרע ביותר שחלמת עד היום?היו לי איזה 5-6 כאלה שבהם אחד מהמשפחה הקרובה שלי מת (אחד ההורים או האחים/אחיות). בכל חלום מישהו אחר, ככה זה הגיע כמעט לכל המשפחה שלי. אומרים שזה מביא מזל.. מי יודע.האם קרה לך שהתעוררת מחלום בלאות?מה עשית כדי לשכוח אותו?קרה, ועוד איך קרה. בעיקר כשהייתי קטנה, אז פשוט הלכתי להורים או ניסיתי לחשוב מחשבות טובות. היום משום מה אין לי כמעט סיוטים שאני מתעוררת מהם בבהלה.. חבל, אלה החלומות הכי מעניינים לפירוש.האם את מאמינה בפירוש חלומות?אם כן,האם את מנסה לפרש את חלומותיך?אם לא,מדוע?כן, מאוד מאוד. לפעמים אני מנסה לפרש אם החלום מטריד אותי או חוזר הרבה פעמים, או שסתם זכרתי אותו טוב, או שפשוט יש בו מוטיבים</div>Sun, 16 Dec 2007 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=8209649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=8209649http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=7025965<div align="right" dir="rtl">זה החלום הצלול השני שלי, וגם אותו לא חלמתי היום, אלא לפני הרבה זמן, אז אני ארשום את מה שאני זוכרת. קודם כל ההקדמה - בלילה ישנתי משהו כמו שעה וחצי-שעתיים, כי קמתי בחמש בבוקר. סחבתי את כל היום בעייפות, עד שבתשע נשכבתי במיטה לראות טלוויזיה. תוך שעה נהייתי כל כך עייפה שידעתי שאני הולכת להירדם, אז כיוונתי את הפלאפון שלי שיצלצל בעוד שעה (כלומר באחת עשרה). ו.. נרדמתי! אז ככה החלום: תעופה במרפסת: ~אני שומעת את הפלאפון שלי מצלצל - זה הצלצול של השעון המעורר! (צלצול של תרנגול משוגע, כן, ככה זה במציאות). קמתי מהמזרן לעבר הפלאפון כדי לכבות אותו - אני לוחצת על הכפתור, והפלאפון לא מפסיק לצפצף! זה משגע אותי! למה הוא לא נכבה?!?!! ואז פתאום נפל לי האסימון- "הא! זה בגלל שאני בתוך חלום! השעון מצלצל במציאות, ואני שומעת אותו עכשיו, כלומר בתוך החלום. ז"א שלא באמת קמתי לכבות אותו, אלא רק נדמה לי שקמתי! במציאות אני עדיין שוכבת במיטה, ובגלל זה הוא לא נכבה!!" - כן, למסקנה הזאת הגעתי בתוך החלום, אפילו בלי בדיקת מציאות נורמאלית.. אוקיי, אז אני בתוך חלום. אני לא רוצה להיות בתוך חלום, אני רוצ</div>Sun, 22 Jul 2007 15:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=7025965http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=7025965http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=7024135<div align="right" dir="rtl">תגידו לי מזל טוב! זה החצלול הראשון שלי! הוא לא מהיום או מאתמול, חלמתי אותו לפני הרבה זמן, אבל הייתי עצלנית מכדי לעדכן.. אז הנה הוא: טוב, נתחיל מזה שבאותו לילה ישנתי בחדר של אחותי על מזרן. וגם ביצעתי את בדיקת השעון הדיגיטלי כמה פעמים באותו לילה.. אז נתחיל: מבעד למראה: "התעוררתי" באותו חדר, על המזרן,בדיוק כמו שהלכתי לישון. הייתה אווירה חגיגית, כאילו שאני חולמת. בעצם ידעתי שאני חולמת, אבל בשביל לאמת את זה, בדקתי בשעון היד שלי. הוא הראה שהשעה שלוש בצהריים, אבל הסתכלתי סביבי והיה חשוך, הסתכלתי דרך החלון של החדר השני, והיה לילה. פתאום הבנתי לגמרי שזה חלום!! רציתי לעוף, אז קפצתי למעלה, אבל לא הצלחתי להתרומם.. אז עליתי בתנועת שחייה לתקרה והסתכלתי למטה - ראיתי את המזדרון מהתקרה. אבל אז צנחתי למטה ולא הצלחתי לעלות חזרה. ידעתי שאני יכולה, חשבתי "טוב, זה בגלל שאני לא מאמינה שאני יכולה לעוף, אבל אם אני אאמין בכל כולי, אני אצליח לעוף!" אז ניסיתי להאמין בכוח, אבל זה עדיין לא עזר. אז ניסיתי לדמיין טילים שמחוברים לי לרגליים, כי אמרו באתר שזה עוזר (בחלום חשבתי על זה! כן, זכרתי בחלום מה שהיה כתו</div>Sun, 22 Jul 2007 10:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=7024135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=7024135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6668481<div align="right" dir="rtl">איזה יום מוזר.. קמתי בבוקר מאוהבת - באותו חתיך שחלמתי עליו... לא ידעתי שהמוח שלי יכול ליצור כאלה חתיכים!! חבל שהוא לא קיים במציאות.. חבל שאני לא מאוהבת במציאות! לא חשוב, קיצר - קמתי, זכרתי איזה שלושה חלומות, הלכתי לבית ספר ומה מתברר לי? יש לי יום חופשי! אז חזרתי איכשהו הביתה, והנה אני פה - ליד המחשב, מנסה לשחזר את החלומות שזכרתי בבוקר.. רק שעכשיו אני זוכרת רק שניים (את השלישי אני כבר לא זוכרת, למרות שזכרתי בבוקר). וגם את השניים האלה זכרתי יותר טוב קודם.. אז הנה השרידים של החלומות: החתיך שלי ~אני רואה את ליר.. ואת בר.. אני מדברת עם בר, השלמנו... ואז ראיתי מישהו - כנראה שהוא היה שחקן - והוא הבנאדם הכי הכי יפה שראיתי בחיים שלי...... פשוט התאהבתי - איך שאני מסתכלת עליו, אני נמסה............... הדבר היחיד שאני זוכרת מהמראה שלו זה העיניים הכחולות והיפות שלו - כחולות,כחולות,כחולות... והחיוך... שם קראו לו ג'וני דפ, אבל הוא בכלל לא נראה כמוהו! הוא היה הרבה יותר יפה.. הוא היה דומה קצת לאורמלו'. רציתי אותו. אבל הוא היה נשוי, ושחקן מפורסם, ככה שהיו לי עוד המון מתחרות - והוא בכלל לא הכיר אותי,</div>Wed, 06 Jun 2007 10:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6668481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=6668481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6399496<div align="right" dir="rtl">אני עושה הפסקה מעניין החלומות. אני נכנסת עכשיו לתקופה עמוסה של בגרויות ולא יהיה לי זמן לנהל את היומן הזה. לא נורא, חלומות לא בורחים, תמיד יהיו מספיק חלומות חדשים שיהיה אפשר לפרש. אני לא מצליחה להקדיש מספיק זמן ליומן - אני כל היום לומדת, בגלל זה הולכת לישון מאוחר בלילה, בלילה אני לא ישנה טוב (כי אני בקושי עושה ספורט - את רוב השעות של הספורט הקדשתי ללמידה), ואח"כ בבוקר אני לא מצליחה לקום ואז כמעט מאחרת את האוטובוס.. אז ממש לא יהיה לי זמן לכתוב את החלומות - אפילו לא בנקודות, ובטח שלא להעביר אותם אח"כ למחשב. הפוסט הזה הוא לא איזו הודעה לקוראים, אני כותבת אותו בשבילי ורק בשבילי. ו...אתם..? מבחינתי אתם לא קיימים, תתייחסו לבלוג הזה כבלוג פרטי. אם היה לי פרו הוא בהחלט היה בלוג פרטי, ואז לא הייתם יודעים שהוא קיים בכלל. אז קחו את זה לתשומת לבכם. ועכשיו, צאו לי מהבלוג, אתם חודרים לי לפרטיות. צ'ו-צ'ו-צ'ו! החוצה! נו, אתם עדיין פה? אמרתי משהו! החוצה!! </div>Tue, 01 May 2007 16:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6399496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=6399496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6368281<div align="right" dir="rtl">הלכתי לישון אתמול בשתיים.. התעוררתי היום באחת ולא זכרתי שום דבר מהחלומות שלי... זכרתי רק קטע ממש מעורפל על איזה בלוג, התחלתי לרשום ולתאר אותו ואז פתאום נזכרתי בעוד ועוד פרטים - כתבתי חלק מפורט וחלק בנקודות... בסוף הגעתי לשלושה עמודים במחברת שלי.... (מחברת גדולה).. הנה החלום: "מסיבה בבית סבתא": אני נמצאת בחצר של בית כלשהו: החצר של הבית - דשא, ומסביב גדר עץ - כמו גדר במבוק, רק שבמקום מקלות במבוק, יש גזעי עץ בעובי 10 ס"מ לערך. מבחוץ לגדר - יש כביש ומדרכה.. כלומר- רחוב. ליד החצר נמצא אולם בית ברל - שם צוות טכני של י"א עובדים - נבט, ליר, אוראל וכל השאר. אני נמצאת בחצר - רואה שני חתולים וכלב רבים, אז אני מגרשת את הכלב ונשארת עם חתול שחור ועם חתולה שנראית כמו אליס. אני אוהבת אותם ומשחקת איתם. ואז נבט באה, עברה דרך הגדר ונכנסה לחצר ואמרה "הצלחתי להתחמק מהעבודות של הצוות הטכני.. חחחח.. עכשיו הם עובדים שם בלעדיי..." ואז גם אוראל באה - באופן גלוי, הליכה גלויה וגאוותנית - "מה קורה דודה?" מסתבר שגם היא התחמקה מהעבודה. רק ליר נשארה שם עם כל הצוות לעבוד. אני נמצאת בבית הזה, כלומר בחצר, בגלל</div>Fri, 27 Apr 2007 13:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ישנונית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=274611&blogcode=6368281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=274611&blog=6368281