לא רואה אותך, ולא שומעת ממך.
אני יודעת שמשהו קורה..אין לי מושג מה..וזה לא קשור אליי.
אולי עוד לא "סלחתי" (אל תקחו קשה) על זה שהייתי צריכה לשמוע שאת עוזבת מההורים שלי.
השיחה היחידה שהייתה לי אתך על זה, זה אחרי שהם סיפרו לי, ורק ביקשת שאני לא אגלה.
חשבתי אולי זה עוד יקרה..אולי עוד תדברי איתי, תרגיעי אותי..
אבל כששלחתי לך גם אז את הסמס ההוא של מתי את בחווה כי אני אשמח מאוד לדבר איתך, כשעוד הייתי כולי באטרף ולא יכולתי לחשוב על משהו אחר, אמרת שתדברי עם אמא שלי, ואני יכולה להרגע.
איך יכולתי להרגע?
כל יום שעבר כל כך רציתי שתבואי ותדברי איתי. אני לא יודעת. אולי ניסית להקל עליי. אבל זה לא ממש עזר.
שלחתי לך מייל ארוך.כתבת לי שאהנה עם המדריכה החדשה ושאני מוזמנת לשמור על קשר יותר.
עכשיו כשלא ראיתי אותך כבר מתחילת החופש המזדיין ואני מתגעגעת, אני יושבת כל ערב מול הפייסבוק, מחכה שתתחברי לצ'אט, כי אני יודעת שהשיחות איתך הן משהו קליל ונחמד, וכיף. אבל עכשיו, גם כשאת מתחברת, זה לא אותו הדבר.
אני מאוד מעריכה, אוהבת, ומתגעגעת אליך.
אבל אני באמת לא יודעת מה הולך עכשיו. אני לוקחת את זה רחוק מדי בטח.
אבל אני מרגישה שאני מפספסת כל מני דברים בדרך.
חשבתי שביום שתעזבי תבואי ותגידי לי את זה. ואז אני אהיה עצובה, אבל לפחות את תהיי שם, כדי שאני אוכל לחבק אותך, או לדבר איתך. אבל זה לא היה ככה. אפילו לא קרוב.
עכשיו אני מחכה לשעור של שבוע הבא, כדי לראות אותך. ובאמת שאני לא יודעת איך ומה יהיה.
כוסאמא של העולם.
את, רעה את..את מחפשת ריבים? פשוט כיף לך להרוס?.
אני כמעט בטוחה שזו את. למה עשית את זה אני לא יודעת.
אם את עשית את זה כמו שאני כמעט בטוחה, אז הרסת לנו, והרסת לה. כי את פשוט בנאדם מגעיל.
פעם ממש אהבתי אותך..עכשיו, מה נהיית?ביצ'?..הרבה יותר מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
