http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957heCopyright 2026 נועושקע =\. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11745394<div align="right" dir="rtl">אבא נשאר בבית בנתיים, אבל זה פשוט לא זה. רואים שלא טוב לא. כל הבית שרוי בהרגשה של דיכאון ומועקה. אמא שאומרת שהיא השלימה עם המצב, רגישה באופן מוגזם. אפילו אח שלי, שעד עכשיו היה נראה כאילו הוא חי בתוך בועה, מנותק ממה שמסביבו, אפילו הוא כבר מתחיל להרגיש מדוכדך. עלי? זה בכלל לא מקל. אולי כבר נמאס לי מהמצב הזה אבל בכל זאת אני מפחדת שהם יפרדו. כי זה קשה, אין מה לעשות. ועכשיו ממש לא חסר לי עוד לחץ. יום חמישי מגן ראשון בחיים שלי- במתמ'. פעם ראשונה מאז תחילת התיכון שאני באמת יושבת על התחת כמו שצריך ולומדת.. אני ממש מקווה לטוב. אגב, גיליתי חוק מרפי שמיועד רק לי.. מאז שהמצב החרא הזה התחיל בבית, כל יום שאני מרגישה רע וחייבת לצאת עם חברות, אין אף אחת שיכולה. זה פשוט מדהים.. אוךךךך.</div>Mon, 26 Apr 2010 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11745394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11745394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11338177<div align="right" dir="rtl">אז ככה.. חוץ מזה שאני לא יכולה לומר שהולך לי טוב בבצפר, הכל טוב.. זאת אומרת, מורים טובים, ילדים מדהימים, אבל מה..חזרתי לשיגרת ליידי דייויס..בשני בחנים כבר קיבלתי ציונים לא מרהיבים במיוחד XD אבל אני ממש מקווה שאני אחזור להיות חרשנית כמו בשנה שעברה..עם כמה שזה עצוב חח. בחווה בשדה וורבורג, ממש טוב לי, ועוד מעט מתחילים להתחרות אה?;-) ואממ..אני הולכת לעזוב את החווה הירוקה, ולעבור לאורוות החן..האמת אני די מצפה לזה כבר. לאחרונה אני די מקפידה על ענייני מזון..אז בימים האחרונים אני כבר לא טוחנת, וזה ממש כייפי..והיום אני ושירקס עשינו ריצה בפארק הירקון ועשינו במתקנים שמה ופאקקק עם כמה שכל השרירים שלי מקובצים כבר מעכשיו, ההרגשה ממש טובה. מומלץ בחום! בהולנד היה ממש כיף. מקום חלומי. כל הזמן בעיקרון קר\ קריר, הכל פשוט ירוק, סוסים בכל מקום, ואנשים נחמדים ביותר. מ-ת-ה על המקום הזה </div>Fri, 23 Oct 2009 11:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11338177http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11338177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11280616<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי על זה ככה. ויצא לי כבר כמה פעמים לשקול את זה, אבל לא בתור משהו שבאמת הולך לקרות. אני מסתכלת על אנשים רוכבים, מסתכלת על השמים, שנהיו שחורים כבר ב-6 בערב . מרגישה את הרוח. קר, מתחיל החורף. עוד חורף, שמזכיר לי כמה כיף היה שם. בחורפים, לפני שנתיים. ואני יושבת, ובוכה. כי לעזוב עכשיו, זה לעזוב את כל מי שעוד נשאר. כל מי שאני לא אוכל לראות יותר. ועכשיו הכל תלוי רק בהחלטה אחת. ההחלטה שתקבע את ההמשך. האם אני נפרדת מהמקום שבו התבגרתי, המקום שהשאיר לי חותמת קבועה בלב.. או שאני נשארת. עם האנשים שגורמים לי להיות מאושרת, או לפחות חלקם.. וכמובן שהאפשרות העדיפה היא להשאר. כי עם כמה שיכול להיות לי טוב במקום האחר, שיש שם חברה טובה יותר, סוסים טובים, ואני אקבל יחס יותר טוב... עם כמה שהיו תקופות ממש גרועות, אף פעם לא חשבתי באמת על לעבור. לא היה לי אומץ, ולא יהיה. אז נכון, שמדריכים עזבו, חברות עזבו, סוסים עזבו..אני רואה כל פעם מחדש, כמה ששום דבר מהדברים האלו לא גורם גם לרצות לעזוב. זה חזק ממני. המקום הזה, הוא חלק ממני כבר ואין מה לעשות עם זה. אם היא תחליט שהיא מסוגלת</div>Wed, 30 Sep 2009 12:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11280616http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11280616http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11203316<div align="right" dir="rtl">אתמול חזרתי הביתה הרוסה וכואבת מטיול רכביה בצפון :) היה כל כך כיף, באמת. למרות שכל הגוף תפוס לי וכאלה, זאת חוויה שאי אפשר לתאר במילים.. בכל מקרה, תמונות בפייסבוק P-: אז מה ככה?..יום שלישי כבר לומדים אה.. זהו, נגמר לנו החופש הקצרצר הזה. והאמת שזו השנה הראשונה, או לפחות החופש "הגדול" הראשון בחיים שלי, שאני רואה שהחודשיים האלו של החופש, הם פשוט בדיחה. פעם ראשונה שאני באמת רואה שחודשיים לא מספיקים לכלום כמעט. ועזבו את זה שכל השנה הזאת עברה מהר כל כך.. את הבוקרפורט סיימתי איכשהו.. במתמ' לא נתנו לנו שעורים, זה ממש רע, כי יהיה לי ממש קשה בלי זה. הולכת להיות לנו כיתה שרובהבנות ככה.. אני מקווה שיגיעו בנים נחמדים. אני מאוד מאוד מקווה, שגם השנה אני אהיה חרשנית, ושתהיה לי מוטיבציה כמו שהייתה לי השנה, ושאני אהנה שוב מכל יום שהיה. בכל מקרה, אני יודעת כבר מעכשיו, שבסוכות אנחנו טסים להולנד. ואני מצפה לזה בקוצר רוח P: אני מתהה לנסוע כבר. וזה טוב, כי ככה יש לי למה לצפות.</div>Sun, 30 Aug 2009 14:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11203316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11203316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11158521<div align="right" dir="rtl">ואני יודעת שאמרתי שאת כבר כל כך לא חשובה לי אחרי כל מה שעשית לי, אחרי כל הפעמים שפגעת בי. אני עצבנית על זה ברמות ואני גם לא רוצה לחזור לחברות הזאת, כי אני יודעת שזה בחיים לא יחזור להיות כמו שהיה פעם, אין טעם לנסות, כי אני יודעת שאת שוב תפגעי בי. אבל.. בזמן האחרון יוצא לי לחשוב על זה הרבה. על החברות שהייתה לנו. באמת שבתקופה הזאת כל כך אהבתי אותך והערכתי אותך. אבל אז אני גם נזכרת כמובן בכל הפעמים שכן פגעת בי. מאז שראית שעולם הזוהר של הפנסיונים קצת הרבה יותר שווה מלהיות "נאמנה" כביכול לחברה שהייתה לך עוד לפני שהתחלת להתחבר איתם. היינו יושבות בחווה, צוחקות..היית נמרחת עליי, כמו אני לא יודעת מה. וברגע שהפנסיונים האלה הגיעו, לא שמת עליי יותר. כאילו לא הייתי קיימת מעולם. פשוט לא שמת עליי יותר, והיית איתם. יכולתי אפילו להיות אתך יחד אתם ופשוט לא שמת עליי.. כמו לא ראית אותי בכלל. כל כך נהנית מכל התהילה והיחס שהם נתנו לך. ואחרי זה, כשראית שאני פגועה ממך, וכל פעם שניסיתי להתרחק, לקחת אותי לשיחת נפש שכזאת. ובשיא התמימות, היית שואלת אותי מה קרה, למה אני ככה. ואז אחרי שאולי הבנת קצת את</div>Sat, 15 Aug 2009 19:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11158521http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11158521http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11143722<div align="right" dir="rtl">אז מה.. איזה כיף זה לדעת שהחבר נפרד ממני כי הוא היה עם ילדה אחרת כשהוא היה איתי? תענוג משהו.. ועד שהכרתי מישהו חדש. ונפגשתי איתו כמה פעמים וכל פעם רק קיוויתי שהפעם יהיה משהו. שהקשר יתפתח.. שבסופו של דבר נהיה ביחד. ואיך זה פשוט כל כך כיף, שאני מדברת איתו כמו איזה מפגרת ועושה צחוק מעצמי כדי להבין ממנו שהוא בכלל לא בקטע של חברות, והועובר מאחת לאחת. נמאס לי כבר. למה לא יכולים להיות בנים בגיל שלי שבאמת ירצו מערכת יחסים עם חברה, ולא עם ילדה שתהיה בובת הסקס שלהן. גאד דמאט אלוהים לא יצר מישהו כזה?! אני מרגישה ממש נואשת, ומפגרת. כבר אמרתי שלקלל זה משחרר?. סאמכ, אחד גדול!</div>Mon, 10 Aug 2009 19:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=11143722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=11143722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10966778<div align="right" dir="rtl">אז..עוד 3 ימים לא בת 14 יותר XD אני באורווה, שחר וניב הלכו, מיטל ודקניט הלכו לאכול..ואני נשארתי באורווה לבדי על המחשב :) חח אבל זה אצת מלחיץ כי אסור שאנשים יכנסו וזה.. ואני מאוד מקווה שהן יחזרו מהר.. היום בבוקר הלכנו לשעור אנגלית, ופתאום דקניט שולחת לי סמס שאנחנו מגויסים. ארזתי מהר בשמחה, אמרתי למורה שמגייסים אותי, והלכתי.. אחרי שהמשמרת נגמרה החלטנו שאנחנו רוצות להשאר כל היום באורווה לעבוד במקום לחזור לבצפר ושחר הסכים D: אז הלכנו אני ודקניט לרפת ולקחנו משם בקבוק חלב של פרות שעוד לא עבר שם פיסטור וכל השיט.. בנתיים מיטל וניב הלכו והביאו הרבה חלה וחטיפים, אז הגענו לאורווה והכנו קפה עם עוגיות חחח.. היום יש שעור רכיבה..ואני החלטתי שאני כבר לא מפחדת מאף סוס שאני ארכב עליו..ככה שאין לי מה לדאוג. אני ממש מקווה שככה יהיה גם בפועל!. ומשעמם לי.. ואתמול הכנסתי לאתר של הוילג' את כל הקודים ועכשיו לי לשירה ולאופיר יש ביחד 30 קודים, שזה מה שצריך, ועכשיו רק צריך שמהחזור ה8 יפתח ונספיק לתפוס קאזה ולשלם, ואז נוכל לבוא!! איך בא לייי. ואני אנטוש כי אם יש לי עוד משהו לכתוב זה סתם זיבו</div>Tue, 16 Jun 2009 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10966778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=10966778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10938503<div align="right" dir="rtl">לא עדכנתי כי לא ידעתי איך לעשות את זה מהמחשב שלי..כאילו, לא מצאתי איפה ללחוץXDD עזבו. היום ה8.6 , זאת אומרת, עוד 10 ימים ככה מסימים בצפר. עוד 11 ימים יומולדת 15 D: ואיך השנה הזאת עברה מהר. ולא מקטע של איזו רשמיות או משהו..פשוט ככה זה. אני זוכרת את היום הראשון של בבצפר.. האמת היא שאני לא ממש זוכרת ימים מאמצע השנה אפילו&gt;&lt; אני כל כך שמחה שעברתי לבצפר בכפר. זה כאילו, אחד הדברים הטובים יותר שקרו לי. אני כל כך נהנית..היו סופ"שים שמתתי כבר לחזור לבצפר רק בשביל להיות שוב עם כולם. החווה אני כבר נמצאת איזה פעמיים בשבוע. למה? כי נהיה כל כך חרא שם. מדריכות עזבו. שאר הבנות כבר בקושי באות. פעם חשבתי שזה בכלל לא משנה, כי אני לא צריכה אף אחד כדי להנות שם. חשבתי שאני יכולה להנות שם אפילו כשאני לבד ולא משנה מה.. אבל עכשיו אני באמת רואה, שזה לא המקום. זה גם, אבל אין לי שם כמעט כלום בלי כל הבנות. אין לי למה להיות שם אם הבנות לא שם. וכשהבנות לא שם אז אין מה לעשות. אני ממש לא אוהבת את כל הקטע הזה, כי כשאני לא הולכת לחווה ישר מבצפר, אני הולכת הביתה, וטוחנת..ואני שונאת את זה. כי אין לי מה</div>Mon, 08 Jun 2009 08:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10938503http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=10938503http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10777105<div align="right" dir="rtl">סתם פוסט, כי מזמן לא עדכנתי.. הבת מצווה של שירקס ורני הייתה ממש להיט:]] היה כיף בטירוף, ההופעה הלכה מעולה (דיי) ואחרי זה מה זה רקדנו והשתכרנו, אבל אני לא ממש..חח בקושי שתיתי( 4 כוסות מיץ תפוזים עם טיפה וודקה) אבל הייתי שיכורה בטירוף אבל...זה בא לי טבעי חח..אבל זה רגיל אצלי D: היה פשוט כיף! החזרה לביצפר הייתה אחלה, כי יש אצלי ילדים פשוט כפרות בשיכבה ובכיתה..היה כל כך מצחיק וכיף כל יום מאז שחזרנו ללמוד, חוץ מהלחץ של הלימודים.. אה ו..אני שונאת את המורה לתנ"ך!! וזהו. מחר הולכים אליה, ואולי אני אפגוש שם את המדריכה הקודמת מהג'וקי :)) כל כך בא לי! וזיייהו. תהנו מהחיים:) נועה.</div>Thu, 23 Apr 2009 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10777105http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=10777105http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10746481<div align="right" dir="rtl">לא רואה אותך, ולא שומעת ממך. אני יודעת שמשהו קורה..אין לי מושג מה..וזה לא קשור אליי. אולי עוד לא "סלחתי" (אל תקחו קשה) על זה שהייתי צריכה לשמוע שאת עוזבת מההורים שלי. השיחה היחידה שהייתה לי אתך על זה, זה אחרי שהם סיפרו לי, ורק ביקשת שאני לא אגלה. חשבתי אולי זה עוד יקרה..אולי עוד תדברי איתי, תרגיעי אותי.. אבל כששלחתי לך גם אז את הסמס ההוא של מתי את בחווה כי אני אשמח מאוד לדבר איתך, כשעוד הייתי כולי באטרף ולא יכולתי לחשוב על משהו אחר, אמרת שתדברי עם אמא שלי, ואני יכולה להרגע. איךיכולתי להרגע? כל יום שעבר כל כך רציתי שתבואי ותדברי איתי. אני לא יודעת. אולי ניסית להקל עליי. אבל זה לא ממש עזר. שלחתי לך מייל ארוך.כתבת לי שאהנה עם המדריכה החדשה ושאני מוזמנת לשמור על קשר יותר. עכשיו כשלא ראיתי אותך כבר מתחילת החופש המזדיין ואני מתגעגעת, אני יושבת כל ערב מול הפייסבוק, מחכה שתתחברי לצ'אט, כי אני יודעת שהשיחות איתך הן משהו קליל ונחמד, וכיף. אבל עכשיו, גם כשאת מתחברת, זה לא אותו הדבר. אני מאוד מעריכה, אוהבת, ומתגעגעת אליך. אבל אני באמת לא יודעת מה הולך עכשיו. אני לוקחת את זה רחוק מדי בטח</div>Wed, 15 Apr 2009 11:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נועושקע =\)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=273957&blogcode=10746481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=273957&blog=10746481