הבלוג של אורי הייטנר

לאור, ליתר דיוק – לחושך, החלטתם של דיינים חשוכים בבית הדין הרבני של מדינת ישראל הציונית (ציונית?) לפסול רטרואקטיבית אלפי גיורים שאינם לרוחם, תהיתי בנפשי עד כמה אחורה ההחלטה הזאת תופסת.

מי שפוסל גיורים אורתודוכסיים לעילא ולעילא כמו של הרב דרוקמן ורבני הציונות הדתיים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שיפסול את גיורה של רות המואביה. ראשית, מאחר ונאמר ש"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. גם דור עשירי לא יבוא בהם בקהל ה' עד עולם" (דברים כ"ג ד'), בתי הדין הרבניים היו פוסלים מראש את האפשרות לגייר את רות, תהיינה נסיבות רצונה להתגייר אשר תהיינה ויהיה אורח החיים אליו תתחייב אשר יהיה. ולכן, מאחר ובתי הדין פוסלים גם גיורים לאחר מעשה, ודאי שיפסלו את גיורה. זאת ועוד, היא לא למדה מאות שעות כנדרש, ולא עמדה בפני בית דין. איך היתה רות המואביה ליהודיה? היא פשוט החליטה לקשור את גורלה לעם היהודי. היא פשוט רצתה מאוד, בכל מאודה, בכנות ובתום לב, להצטרף לעם היהודי. "אל אשר תלכי תלך, ובאשר תליני אלון. עמך עמי ואלוהיך אלוהיי. באשר תמותי אמות ושם אקבר, כה יעשה לי ה' וכה יוסיף, כי המוות יפריד בינך וביני" (רות, א', ט"ז-י"ז). כך אמרה רות לנעמי ובכך היתה ליהודיה.

זה גיור? מה זה החפיפניקיות הזאת? זה לא גיור, זה חרטא! יש לפסול לאלתר רטרואקטיבית את הגיור הזה.

שערוריה! בזמן התנ"ך לא היה בית דין רבני רציני כמו היום, וכך שיקסע, רחמנא לצלן, שלא התגיירה כראוי, היתה לסבתא רבא של דוד המלך. יש לפסול לאלתר לא רק את גיורה של רות, אלא גם את נישואיה לבועז, שהיו נישואי תערובת, ואת יהדותה של כל השושלת שלה. יש לפסול לאלתר את יהדותו של דוד המלך ושל כל בית דוד. ומאחר וכידוע המשיח יהיה צאצא של דוד המלך, הרי גם המשיח, שומו שמים, אינו יהודי. ואנו, אנה אנו באים?

****

לא אחת אני נתקל בשאלה, מה אני יותר, יהודי או ישראלי? אין לי אפילו שניה של התלבטות. אני בראש ובראשונה יהודי. אין משמעות לישראליות שלי אלא ביהדותה, אין משמעות למדינת ישראל, אלא בהיותה המדינה היהודית. לא בכדי לא אמרתי רק "מדינת היהודים", אלא ככתוב בהכרזת העצמאות: "מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".

אני רואה משמעות רבה ליהדותה של המדינה, לכך שערכיה יהיו יהודיים, שתרבותה תהיה תרבות יהודית, שהחינוך שלה יהיה חינוך יהודי. אני סבור שמדינת ישראל ובעיקר מערכת החינוך שלה חוטאים לאורך שנים בריחוק מהיהדות. יש לשנות זאת, הן ברמה הלאומית וחשוב יותר – ברמה הקהילתית. אני שולל את הרעיונות של הפרדת הדת מן המדינה, שבעיניי הם חיקוי של מערכות מדיניות הנוגעות ללאומים שמהותם שונה מהמהות הלאומית של העם היהודי, שאין כל אפשרות להפרדה בתוכו בין לאום ודת, ולכן אין אפשרות להפרדה בין מדינתו הלאומית לדתו.

אולם אם משמעות החיבור בין דת למדינה היא המשך הכניעה לחרדים הקיצוניים האנטי ציוניים, האנטי לאומיים, ומתן המונופול לאותה כת על הגיור, על האישות, על הדת והתייחסות אליהם כאל נציגי היהדות עלי מדינה – עדיף להפריד את הדת מן המדינה. לא עדיף – אין מנוס מכך.

אך במקום להגיע לקיצוניות הזאת, מוטב ללכת בדרך אחרת – פשוט להפסיק להתבטל בפני החרדות, להפסיק להתייחס אליה כאל היהדות האותנטית, כביכול, פשוט לא לתת דריסת רגל לכל גורם אנטי לאומי ואנטי ציוני במוקדי הכוח במדינה.

"אלוהיך אלוהיי" אמרה רות לנעמי, ובכך קיבלה על עצמה את התרבות והדת היהודית, כנהוג באותה תקופה. אך ל"אלוהיך אלוהיי" היא הקדימה את "עמך עמי". קודם כל היא מצטרפת ללאום היהודי ורק אחר כך ומתוך כך גם לדת היהודית. קודם היא עולה לא"י "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין". קודם כל היא דבקה במשפחה, ומתוך כך ביהדות.

אבל מבחינת החרדים אין לאומיות יהודית אלא רק דת יהודית, ולכן גיור הוא אך ורק הצטרפות לדת היהודית. ולכן, מי שאינו מקבל על עצמו אורח חיים דתי, על פי הפרשנות האורתודוכסית החרדית, אינו יכול להיות יהודי.

מה משמעות הפסילה הזאת? אין זו רק פסילה של הגיור. מי שפוסל את גיורו של מי שבחר להיות יהודי כמוני וכמו מרבית היהודים במדינת ישראל, פוסל את היהדות שלי ואת היהדות של מרבית היהודים בישראל. הוא פוסל את היהדות של היהודים החילוניים, הוא פוסל את היהדות של היהודים המסורתיים, הוא פוסל את היהדות של יהודים דתיים המשתייכים לזרמים לא אורתודוכסים, ומסתבר שהוא פוסל גם את הדתיים האורתודוכסים הלאומיים. צריך להיות ברור – מי שפוסל את הגיורים של הרב דרוקמן, פוסל את היהדות שמייצג הרב דרוקמן.

איני רואה עצמי פחות יהודי מהרב אלישיב. להיפך, בניגוד לרב אלישיב, אני פועל להמשך קיומו של העם היהודי, אני נאמן למדינה היהודית שהיא הערובה להמשך קיומו של העם היהודי, אני שרתתי שנים רבות בצה"ל (בסדיר ובמילואים) ובכך הייתי נכון להקריב את חיי למען המשך קיומה של מדינת היהודים והמשך קיום העם היהודי, אני מיישב את ארץ ישראל, אני מחנך את ילדיי ברוח זו. מי הוא אותו רב אלישיב, שהוא ותלמידיו המשתמטים, האנטי לאומיים, האנטי ציונים יפסלו את יהדותי, ויגרמו לטרגדיות אישיות נוראות בכך שהם פוסלים גיורים? מה פתאום מדינת ישראל הציונית נותנת כוח כזה בידיים של מי שעצם קיומה הוא לצנינים בעיניהם?

לצערי, רבים מן הציונים הדתיים מתבטלים בפני החרדות ויש בהם רבים המתחרדים. לפני כשנתיים כתבתי מאמר בעיתון האזורי של הגולן, ובו קראתי  לבסס את קהילתנו רק על ציונים, כלומר שאין מקום לקהילה חרדית בתוכנו, וחבריי הטובים ביישובי הציונות הדתית תקפו אותי קשות בשל דבריי. מעניין מה הם אומרים על כך כעת, לאחר פסילת גיוריו של הרב דרוקמן, שמשמעותה היא פסילת יהדותם שלהם?

אך למה להלין על הדתיים הלאומיים? "התרגיל המסריח" של פרס, ביילין ורמון בשנת 1990 – פירוק האחדות הלאומית כדי להפוך את פרס לראש הממשלה בתמיכת החרדים (ניסיון שנכשל) היא הביטוי המובהק ביותר של מגמה בשמאל הישראלי לכרות ברית עם החרדים, מתוך רצון ליצור קרע עם הציונות הדתית, בשל הוויכוח האידאלוגי עמה בשאלת שלמות הארץ וההתנחלות בשטחים.

ןכך גם הימין הישראלי, מתוך תחושת קרבה מזוייפת לחרדים כמייצגי היהדות האותנטית, כביכול, העניקו להם כוח מופרז.

****

בפסילת הגיורים של הרב דרוקמן, הלכו החרדים, שיכורי הכוח, צעד אחד רחוק מידי. אני מקווה שכולנו – הציונים על כל זרמיהם, נתעשת ונסלק אותם מעמדות הכוח שתפסו, ולא ניתן להם להמשיך למרר את חיינו.

אני מייחל לברית מחודשת בין הציונות החילונית, המסורתית והדתית לעיצובה של מדינה יהודית, ציונית, פלורליסטית, הנותנת ביטוי לזרמים היהודים הציוניים כולם. מדינה שיש בה מקום גם למיעוט החרדי האנטי ציוני, אך אינה נותנת למיעוט הזה כוח להשחית.

****

התייחסתי, בראשית דבריי, לכך שהחרדים היו פוסלים בוודאי את משיח בן דוד. האמת היא שאיני מאמין בגאולה נסית ואיני מצפה לה. אני מאמין בגאולה יהודית – גאולה לאומית וגאולה חברתית, בידי אדם, בידינו אנו. החרדים, שהתנגדו ומתנגדים לתנועת הגאולה היהודית – הציונות, ולחמו בה, לוחמים בה היום בכלים הממלכתיים שאנו, באיוולתנו, הענקנו להם. עלינו, הציונים, לקחת בחזרה לידיים שלנו את הכלים האלה.

 * הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי bsh