"אין לו אלוהים" – הוא פועל ללא מעצורים מוסריים (מילון
הסלנג המקיף, רוביק רוזנטל).
זה המסר של מזמור יד בתהלים. הוא מדבר על נבל, שאין לו אלוהים. נבל,
שאין לו יראת חטא. רשע האומר בלבו שאין אלוהים, ולכן הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,
ללא כל מעצורים. הכל מותר לו. "אָמַר
נָבָל בְּלִבּוֹ: אֵין אֱלֹהִים. הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה. אֵין עֹשֵׂה טוֹב".
הרעיון המובע כאן, הוא שמי שאין אלוהים בלבו, עושה רע ומי שיש אלוהים בלבו
עושה טוב. ואפשר לנסח זאת אחרת: מי שעושה טוב, יש אלוהים בקרבו.
הניסיון מלמדנו, אם כן, שמידת האלוהים בקרבו של אדם, אינה בהכרח קשורה
לרמת הדתיות שלו, או לחוֹם הדוסיוּת שלו, ולעתים היא אף ביחס הפוך לרמת הקנאות
הדתית שלו.
והרי אנו יודעים שיש גם נבל ברשות התורה, וברור שאין אלוהים בלבו של
זה.
* 929