הבלוג של אורי הייטנר

בראשית / חיים חפר וסשה ארגוב ("התרנגולים")

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 14.3.11

את השיר הזה בחרתי בעקבות אסון הטבע הנורא ביפאן. אסונות כאלו מעוררים בנו שאלות קיומיות, על אפסות האדם מול איתני הטבע. מה הטעם בכל מעשנו, אם הכל יכול להתמוטט ולהעלם לפתע, בגל ענק מן הים או ברעש אדמה?

יש מי שעלול ללכת עם המחשבות הללו למקום של "חיים פעם אחת" ולכן "אכול ושתה כי מחר נמות". אני לוקח את זה בדיוק למקום ההפוך – ל"חיים פעם אחת" ומאחר ואין לנו כמעט שליטה על תוחלת החיים שלנו, עלינו לקחת את מלוא האחריות לכך שנמלא את תפקידנו בעולם הזה באופן הטוב ביותר – להיות טובים יותר וליצור עולם טוב יותר לדורות הבאים.

האסון ביפאן מעורר חששות רבים לאסון גרעיני נוסח צ'רנוביל. כנראה שלא נגיע לכך, אך הרבה מחשבות מתעוררות, סביב משמעות הקדמה הטכנולוגית. מצד אחד, יפאן היא הוכחה למיעוט יחסי של נפגעים, לעומת מקומות אחרים דוגמת האיטי, בזכות הקדמה והטכנולוגיה. מצד שני, אילו חלילה יתרחש אסון גרעיני, בנוסף לאסון הטבע, קשה לתאר במילים את גודל השבר.

אנו נאזין היום ליצירת המופת של חתני פרס ישראל לזמר העברי חיים חפר וסשה ארגוב – "בראשית", בפי להקת "התרנגולים".  בטרם אגע בשיר עצמו - לטובת המאזינים הצעירים, כמה מילים על היוצרים. קיימת הסכמה מקיר לקיר, בין המוסיקאים הישראלים, שסשה ארגוב הוא גדול המוסיקאים הישראליים בכל הזמנים. חברו חיים חפר, יבל"א, איש הפלמ"ח, הוא פזמונאי גדול. בשיר זה הגיע כל אחד משניהם לאחד משיאי יצירתו, והביצוע הנפלא של "התרנגולים" משלים את הפיכת היצירה לממש מושלמת. "התרנגולים" היא להקה של יוצאי הלהקות הצבאיות שפעלה בראשית שנות השישים, בבימויה והדרכתה של נעמי פולני, והשתתפו בה אמנים כיהורם גאון ומי שהיו לאחר מכן לשלישיית "הגשש החיוור" – שייקה, פולי וגברי. כמו מרבית שירי תכניתם הראשונה, מתוך שתיים (1961), חפר וארגוב כתבו גם את "בראשית".

בשיר מתאר חפר בתמציתיות מרשימה ובשפה נפלאה את סיפור בריאת העולם, עד בריאת האדם ביום השישי, בצלם אלוהים. וכאן הוא עובר לתאר, בתיאור נפלא, את קיצור תולדות הטכנולוגיה האנושית, מביות החיות ועד המצאת האטום. ולאחר שהוא מזכיר את האטום – "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". ההיבריס הטכנולוגי של האדם החריב את העולם והחזיר אותו לנקודת האפס.

מה עשה אלוהים? שב וברא את העולם, "וביום השישי, הוא ראה כי מעשהו תם, ולא ברא את האדם. וירא אלוהים כי טוב".

נאזין ל"תרנגולים" – "בראשית".

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ / והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום // וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור / ויהי אור / והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור / ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד // וביום השני הוא יצר את הרקיע / הרקיע הנפלא והכחול / הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע / נפרש מעל גבוה ועגול // וביום השלישי הוא יצר את היבשת / את העמק את ההר ואת הים / ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא / שהפליאו את העין ביופיים / ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי // וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות / רבבות כוכבים כל כוכב הוא מזל / סובבו ועברו במסילות / ויהי ערב ויהי בוקר רביעי // וביום חמישי הוא יצר חיים במים / את הצדפים את הדגים התנינים / ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים / הנשרים הסנוניות והיונים / וביום השישי הוא יצר חיות בחלד / את הפילים האיילות את הצבועים / ובאותו היום ממש הוא ברא אדם בצלם / הוא ברא אדם בצלם אלוהים / ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי // והאדם אילף כל בהמה / והאדם חרש באדמה / והאדם המציא את הגלגל / והאדם השיט ספינות על גל / והאדם ריסן את הקיטור / והאדם טס מעלה כציפור / והאדם כבש כוכבי מרום / והאדם ברא את האטום // והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום // וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור / ויהי אור / והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה / שחור / ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד // וביום השני הוא יצר את הרקיע / הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע / וביום השלישי הוא יצר את היבשת / ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא / ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, יום שלישי ויברא את המאורות ברביעי / וביום חמישי הוא יצר חיים במים / ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים / וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם / וישבות מכל מלאכתו / ולא ברא את האדם // וירא אלוהים כי טוב.