 כינוי:
שירי ג. מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2004
 עדכון קצר לשעת לילה מאוחרת
אני גרה כבר יותר משלוש שנים כאן, בקנדה, ועד עכשיו לא זכיתי ולו בביקורון ממישהו מהאהובים לי בישראל. חברות הבטיחו שיבואו ולא באו (מסיבות כלכליות בעיקר, אך גם לא. טוב כנראה שאני לא ממש בראש מעייניהן, ואני באמת לא מאשימה אותן...), וממשפחתי איש לא הגיע (גם סיבות כלכליות בעיקר). לעומת זאת בן זוגי כבר זכה בביקורים מכל בני משפחתו ועוד שני חברים (כמובן שהם הגיעו בטפטופים של אחד, אחד, עדיין לא פתחנו בית הארחה באופן מסודר ורישמי (: ), ואני כמובן הייתי אחוזת קנאה. והנה זכיתי וסופסוף תגיע אלי המבקרת הראשונה ממש בעוד יומיים. אמי היקרה שאותה לא ראיתי כבר שנה וחצי !!! כן, כן.
אני ממש נרגשת ועדיין לא מעכלת לחלוטין את העובדה שהיא אוטוטו כאן. אז אני מניחה שבשבועיים הקרובים לא אהיה כאן ממש. אולי אגיח מדי פעם לבדוק מה קורה, ואולי אצליח להשחיל גם איזה עדכונון, אבל לא הרבה יותר מזה.
ביי לבינתיים. נתראה בקרוב
| |
 קלינטון בטורונטו
מיד כשהפעלתי הבוקר את הרדיו, עוד לפני שהספקתי לפקוח את עיני באופן רישמי, שמעתי את החדשה הגדולה: קלינטון הגיע אל העיר הגדולה... הוא ממש כאן.
ביל קלינטון הגיע לטורונטו בכדי לחתום על ספרו החדש MY LIFE, באחת מרשתות חנויות הספרים הגדולות (INDIGO). תור עצום של אנשים השתרך כבר משעות הבוקר המוקדמות בפתח החנות. המוני קנדים ממתינים בסבלנות ובהתרגשות לבואו של הנשיא הזה שלדעתי הוא יותר סלבריטי מאישיות פוליטית בעיני אותם מעריצים.
לאחרונה אני קוראת בספרו של מייקל מור STUPID WHITE MEN שבו הוא מבקר בצורה חסרת רחמים את העם האמריקני ובפרט את השכבה העליונה, את עשירי ארה"ב, שמהווים 10% מהאוכלוסיה, וכמובן את ההנהגה האמריקנית .
בין השאר, הוא כמובן יורד בגדול על הנשיא הנוכחי (שאותו הוא מכנה ב"חיבה" ג'וניור) שהוא מטרה די נוחה לחיצי ביקורת (בינינו, הבחור לא מבריק במיוחד), אך, ולהפתעתי הרבה מבקר גם את ... קלינטון. לטענתו אין הבדל גדול בין התנהלותו של בוש ובין מה שעשה קלינטון במהלך שנות כהונתו בבית הלבן. הוא אף טוען שקלינטון תרם רבות להחמרת זיהום האוויר (בין שאר הסיבות, שלא אלאה אתכם בהן פה, בגלל שלא הציב גבולות לצריכת דלק פר מיילג' עבור יצרני הרכב, כלומר בגלל שגם הוא דאג יותר מהכל לאינטרסים של בעלי ההון יותר מאשר לאינטרסים של כלל האוכלוסיה...וכדה"א), ושגם הוא דאג יותר לרווחת העשירים (שמנהלים מאחורי הקלעים את ארה"ב), יותר מאשר לרווחת האדם הקטן.
כל ההבדל בעיניהם, כך לפחות טוען מור, הוא בקסם האישי (או העדרו). ביל קלינטון ידע לומר את הדבר הנכון ולעשות בעצם את ההיפך הגמור ממה שהבטיח שיעשה. כמובן שידע לומר את הדברים במקומות הנכונים, לאנשים הנכונים ובלווית אותו קסם אישי שגרם לו להיות אהוב לא רק על האמריקנים אלא על הרבה עמים אחרים בעולם.
בוש לעומתו, איך להגדיר במילים עדינות, קצת חלש בתחום הקסם האישי (מה עוד שדיבור רהוט אינו הצד החזק שלו גם כן). הבחור קצת , נו מה לעשות, טיפש. הוא אומר את הדברים הלא נכונים וגם עושה אותם.
בכל מקרה, אני עדיין הייתי רוצה גם כן לפגוש את קלינטון, גם אם כל הנאמר בספר הזה (שאגב, הוא מומלץ, מאוד משעשע) נכון לחלוטין.
אני חושבת שצריך לתת לו את הקרדיט שמגיע לו. הבחור סה"כ הצליח לשקר בפני אומה שלמה בדבריו לתקשורת ובכל זאת הצליח לצאת מזה כמו גדול. ובכלל כל הסיפור הזה עם מוניקה הוסיף לו לדעתי נופך הרפתקני שכזה, ודי משעשע. אז אולי הוא לא חומר נשיאותי מוצלח, אבל אני חושבת שהוא צריך למצוא מקומו איפשהו בתחום הבידור, כי יש לו את זה. את הצ'ארם הזה.
אני צריכה לסיים, בכדי למהר להגיע לחנות הספרים לפני שבילי עוזב.
ביי
קלינטון בצעירותו. עוד נכונו לך ימים גדולים...
הספר של קלינטון: MY LIFE
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
