<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ישראלית בעיר זרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993</link><description>האביב כבר כאן!!!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שירי ג.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ישראלית בעיר זרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/112005/IsraBlog/26993/misc/4272312.gif</url></image><item><title>מתחילים להריח את האביב ....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10666565</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלא תבינו אותי לא נכון, חלילה, אנחנו עדיין לובשים מעילים וכובע כשיוצאים מהבית, שרוולים קצרים הם כרגע בגדר חלום רחוק. אבל בכל זאת, מזג האויר כבר מאותת חמימות (יחסית).תודה לאל, ולמזל הטוב, השלג ה@%##@% כבר לא איתנו, ומה שנשאר זה רק שאריות קרח חומות ומבחילות שמתמוססות להן בצידי הדרך. לא צריך לנעול מגפיים כל הזמן ותקופת השובלינג, וגירוד נמרץ של שכבת הקרח מהרכב תוך קללות נמרצות וידיים קפואות כל בוקר, הסתיימה לשבעת החודשים הקרובים. ת&apos;אנק גאד.והגיעה גם תקופת אביב מסוימת בחיי. סופסוף, אחרי תקופת אבטלה ממושכת ועבודה חלקית, אני בשתי משרות חלקיות כרגע. כשאחת מהן היא עבודה לשנה (חוזה). יס. או עד שיפטרו אותי.טוב, אני עייפה כל כך, אז עד לכאן עדכונון קצר ואופטימי (בערך).לילה טוב חברים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Mar 2009 00:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10666565</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=10666565</comments></item><item><title>פולניה עצבנית בקנדה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10435314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כאילו אין להם חיילים באפגניסטן (שאחדים מהם נהרגים כל חודש), וכאילו אין משבר כלכלי שרק מתעצם עם הזמן ובגללו המון קנדים מאבדים את עבודותיהם לאחרונה (ביניהם בנזוגי שכנראה יאבד את עבודתו בזמן הקרוב מאוד. וכאילו אין באוטווה שביתת נהגי אוטובוסים שכבר נכנסת לחודשה השני ומשבשת להמוני אנשים את החיים ולא רואים את סופה. וכאילו אין כאן חורף קר ומגעיל, וקר יותר מאשר בשנים קודמות (בשבוע שעבר היו לנו שלושה ימים של טמפרטורות בסביבות המינוס עשרים פלוס פלוס) שגם את סופו לא רואים בעין בלתי מזוינת. כאילו כל מה שהזכרתי כאן הוא ממש שולי ולא משנה בכלום, אתמול בערב כל מהדורות החדשות בטלויזיה הקנדית, כולל כולן- הקדישו תשעים אחוז מזמנן ל...... כן, לפסטיבל אובמה בוושינגטון. ולא שיש לי משהו נגד אובמה. אפילו להיפך. קיוויתי שיבחר ושמחתי כשנבחר.סופסוף מנהיג שחור בארה&quot;ב. אינטלגנט ושרמנטי. סופסוף מנהיג שמכניס בעם תקווה, ומצליח להרכיב שלושה משפטים ללא טעות תחבירית אחת. סופסוף אדם שהרויח את תפקידו ביושר ובזכות (ולא בזכות אבא שלו או סתם הרבה כסף).אבל, כפולניה (טוב, באופן טכני אני רק חצי) אמיתית ומשביתת שמחות אורגינלית, א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Jan 2009 17:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10435314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=10435314</comments></item><item><title>הפעם אני מעדיפה לתת לדן תורן לשיר בשמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10302814</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בימים כמו היום, כשהכל בחוץ מושלג עד גועל ודיכאון אטומי, השיר המצורף של דן תורן מתנגן לי בראש כל פעם כשאני מבוססת דרכי בינות ערימות שלג מדכאות, וכשאני מחליקה על הטוסיק על המדרכות מכוסות הקרח.אגב, תתעלמו מהתמונות בסרטון המוזר מאוד הזה של תורן, ותתרכזו במילים.http://www.youtube.com/watch?v=g1HsVGT0r34&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Dec 2008 18:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=10302814</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=10302814</comments></item><item><title>קצרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9326501</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתקופה האחרונה אני נותנת שיעורים פרטיים בעברית לקנדית חביבה וצעירה, לחלוטין לא יהודיה, שעומדת להגיע לישראל לשלוש שנים במסגרת לימודי הרפואה שלה.ממש רחמים עליה איך שהיא נאבקת עם הגיית ה&apos;ח&apos; וה &apos;ע&apos; . עברית היא פאקן שפה קשה.אבל יותר מכך, אני מתבאסת בשבילה שהעיר שבה היא עומדת ללמוד ולגור היא באר שבע. והתמימה הזו מעודה לא ראתה ערס.ג&apos;יזס.הבית החדש ממש נחמד והוא בהחלט שידרוג רציני בשבילנו מבחינת מרחב המחיה, והחצר האחורית ובכלל, בית זה יותר כיף מדירה.הבאסה היחידה היא שאנחנו לא גומרים לסדר אותו.הבית לובש צורה נחמדה (למעט הרהיטים הענתיקיים בסלון והכסאות במטבח שצריכים כבר מזמן היו למצוא את דרכם אל המזבלה העירונית), אך עדיין יש כמות נכבדת של ארגזים מלאים במרתף. עמוסים בחפצים שאת חלקם נצטרך כנראה למסור/לזרוק .בתי עברה לבית ספר חדש בשכונה אליה עברנו. הילדה שאיתה היא מסתדרת הכי טוב היא מוסלמית. למרבה הצער, והפולטיקלי אינקורקנס, אני קצת מתבאסת מזה גם. כאילו, מצד אחד, בתי שאינה להיט מבחינה חברתית מצאה חברה ואיזה יופי וכו&apos;, אבל מצד שני הפולניה שבי חושבת: למה לא יכלה הנסיכה להתחבר עם ילדה שאינה מהדת ששואפת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Jun 2008 18:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9326501</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=9326501</comments></item><item><title>במסורת היהודי הנודד- שוב עוברים דירה, בית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9307702</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שבע שנים בקנדה, ומגורים ב4 דירות שכורות בערים שונות, התמקמנו בבית משלנו.כן, כן סופסוף רכשנו בית. ובסופשבוע האחרון העברנו את אחרוני חפצינו לבית החדש והריק.מאז, אנחנו כאן בין ערימות ארגזים שלא נגמרות. איך לעזאזל צברתי כל כך הרבה דברים?המצב הוא עכשיו שיש לנו ארגזים רבים שהיו קבורים במרתף הדירות הקודמות שרק עכשיו, אחרי חמש שנים בערך, פתחתי וגיליתי בהם המוני דברים שלא זכרתי שיש לנו ושאת חלקם אנחנו כבר ממש לא צריכים. בלאגן.אז עם כל השמחה על הבית החדש, אנחנו בעייפות תמידית בגלל הארגזים שלא נגמרים.בשביל הילדה, רוב ההתרגשות היא מהחצר האחורית , והמדרגות באמצע הבית.בשבילי, נחמד שסופסוף אנחנו לא בדירה, ושלא שומעים את טפיפות הרגליים של השכנים במדרגות ומעל הראש, ואין את סרחון הסיגריה של השכנה מהדירה ממול ברגע שפותחים את דלת הכניסה. דברים קטנים שעושים טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jun 2008 16:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9307702</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=9307702</comments></item><item><title>10 שנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9262432</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום בדיוק אנחנו חוגגים 10 שנות נישואין.ואני צריכה להזכיר לו (את בטוחה שזה מחר? לא יכול להיות) וגם להתחנן שנצא לאיזה מקום ביחד לרגל המאורע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 May 2008 21:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9262432</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=9262432</comments></item><item><title>?OH CANADA</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9143579</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 שנים אני כבר בקנדה, ועדיין לא התרגלתי ולא אתרגל לעולם לדברים מסוימים כאן.מי שקרא פוסטים קודמים שלי כאן יודע שהדבר הכי הכי הכי שנוא עלי במדינה אהובה זו הוא כמובן החורף הזוועתי והבלתי נגמר, ש&quot;בשבחו&quot; הפלגתי כאן רבות. אבל לא בחורף עסקינן הפעם, אלא בדבר אחר שלעולם כנראה לא אוכל להתרגל אליו והוא: להיות יהודי-ישראלי בקנדה. כן. זה נשמע פשוט, אבל למעשה זה די מתסכל. לחגוג כאן חגים זה בעסה, כי מסביב הכל כל כך כרגיל וחולין. לבוש בגדי חג אתה הולך לחגוג את ליל הסדר/ארוחת ראש השנה/מסיבת פורים, ואתה מרגיש כמו המשוגע היחיד במדינה קנדית שפויה.מצד שני, כשהם חוגגים כאן את חג המולד, אני מרגישה כמו השפויה היחידה בים גדול של המוני אנשים שצובאים על החנויות וקונים בטירוף מכל הבא ליד (עבור אנשים שחלקם מענינים להם את קצה הזרת השמאלית בימים כתיקונם, אבל &quot;צריך לקנות לכוווולם מתנות&quot;), מקשטים במרץ את חזית הבית בעוד סנטה וצבאים, ואורות חג המולד.... אני מרגישה אז שפויה אך גם מאוד לא שייכת.ולמה בעצם נזכרתי לכתוב פוסט זה ממש כעת? אהה, כן, כי אתמול הייתי בטקס יום הזכרון במרכז הקהילה היהודית. איכשהו, הטקס הנ&quot;ל במקום לגר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 May 2008 20:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9143579</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=9143579</comments></item><item><title>פסח שמח וכשר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9032841</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חג שמחלכל ארבעת קוראי בלוגי.ולכל עם ישראל.ואימרו אמן אני מקווה מאוד שנקיונות החג והסדר המשפחתי המשותף לא הוציאו אתכם מדעתם ושלא תקבלו עצירות וכאבי בטן מאכילה יתרה של הקרטונים המכונים מצות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Apr 2008 00:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=9032841</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=9032841</comments></item><item><title>מנקה את האבק מהבלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=8904540</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו, כמה זמן עבר מאז כתבתי כאן לאחרונה.אז אני בעצם כאן כרגע, רק בכדי לומר שאין לי מה לומר.בתקופה האחרונה קשה לי עם מילים. בקושי קוראת, ובכלל לא כותבת.מעצור.החורף הקנדי, תודה לאל, מגלה בימים אלו סימני התחפפות.האביב ממש כמעט כאן. אפשר כבר להריח אותו (אם עוצמים את העיניים ולא רואים את ערימות השלג בכל חור) אם מתאמצים.הילדה משגעת לי את השכל כרגע וזה סימן שהגיע הזמן לסיים את הפוסט הקצר והמיותר הזה.נתראה בקרוב, אולי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Mar 2008 21:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=8904540</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=8904540</comments></item><item><title>וואו, כמה זמן שלא הייתי כאן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=7295247</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המון זמן. כן, בהחלט. טוב, נו. הסיבה שלשמה התכנסתי כאן הלילה (בעצם, כבר כמעט יום חדש... עכשיו 12:50 לפי שעון קנדה, ממש תחילת יום חדש), היא רק להצהיר שנמאס לי מהחופש הגדול. העונש הגדול! חודשיים! חודשיים תמימים חלפו ואני מרגישה כאילו הזדקנתי בשנתיים.ואני פונה מכאן בקריאה נרגשת לשר החינוך הקנדי, אנא ממך- קצר את החופשה הזו! זהו. פרקתי. עכשיו אפשר ללכת לישון.לילה טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Aug 2007 07:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שירי ג.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=26993&amp;blogcode=7295247</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=26993&amp;blog=7295247</comments></item></channel></rss>