ישראלית בעיר זרה

בתור מכורה לטלויזיה לשעבר, ואחת שאהבה במיוחד סדרות כמו סיינפלד, אני חוזרת לסדרה הזו, שבמשך כל כך הרבה פעמים אני נזכרת בפרקים ממנה במהלך חיי היומיום שלי. ולמען האמת, ולמרבה הבושה, הדמות שאני נזכרת בה במקרים רבים, היא זו של הדמות הכי פחות אהובה עלי (וכמובן זו שהכי הצחיקה אותי) וזו כמובן דמותו של ג'ורג'. כן, כולנו רוצים להיות זוהרים, חכמים, יפים ומצליחים כמו כל הדמויות ב"חברים", אבל למען האמת, ועם יד על הלב, בכל אחד מאיתנו הממוצעים מתחבא לו איזה ג'ורג'. המשפטים שלו שחקוקים בראשי :"אני בן לשורה ארוכה של מפסידנים", "השקר הוא אמת אם אתה באמת מאמין בו" (עצה לג'רי מג'ורג' אלוף העולם בשקרים), וכו' כל כך קולעים, כל כך אמיתיים. אמנם כמובן שהיתה הגזמה רבה בדמותו, וגם רשעות מסוימת, אבל בשורה התחתונה ג'ורג' הוא אחת הדמויות הכי אמיתיות בכל תולדות הסיטקום האמריקני. הוא מניאק, הוא לוזר, גם ההופעה החיצונית שלו רחוקה מלהיות מושכת ויש לו תאווה אמיתית לאוכל וכמובן למין (באחד הפרקים הוא אפילו מנסה לשלב את שתי האהבות האלו, וכמובן נכשל כשבת זוגו מגלה אותו אוכל סנדוויץ' מתחת לשמיכה בעוד הוא אמור לספק אקשן אחר באותו המיקום). הוא כל כך מצחיק אותנו כי כולנו מסרבים להודות בזה שאנחנו מזהים משהו מעצמנו באמירות ובהתנהגויות שלו.

ג'ורג הוא מפסידן של ממש. בכל תחומי חייו. בחלק גדול מהסדרה הוא גר עם ההורים עדיין, מובטל (ומדי פעם מוצא איזו עבודה לתקופה קצרה, עד שנזרק משם או עוזב אותה בגלל סיבה זו או אחרת). מערכות היחסים שלו כושלות. והמראה החיצוני שלו-לא משהו. הוא שקרן (בהזדמנויות שונות הוא מעמיד פני ארכיטקט, מהנדס ימי, ועוד....) וקמצן כרוני ( מתעקש לקנות את ההזמנות הזולות ביותר לחתונתו, והדבק הרעיל שבדבק של מעטפותיהן הוא שמחסל סופית את ארוסתו שעומלת על הדבקת המעטפות ). הוא היסטרי מאוד (בגלל נקודה כמעט בלתי נראית שמופיעה על שפתו העליונה הוא משוכנע שקיצו קרב). אין בו ולו שמץ של מצפון (משקר בעיקר לגבי מקומות עבודתו, ופעם אחת אפילו מעמיד בהצלחה פני נכה במקום עבודה בכדי להשיג לעצמו גישה לשירותי הנכים והטבות נוספות). והוא גם עצלן (כשמצטרף למועדון ספר, הוא שוכר את הסרט "ארוחת בוקר בטיפאני" במקום לקרוא את הספר) וגם חסר נימוסי שולחן בסיסיים (חברה של איליין שמחליטה לתת לו צ'אנס נוסף לאחר שזרקה אותו פעם אחת, חוזרת בה מההחלטה לאחר שצופה בו אוכל ספגטי בעת יציאה משותפת). הוא מביך עצמו ובנות זוגו במקרים שונים (קרובת משפחה של אחת מבנות זוגו מבחינה בו חוטף עוגה מתוך פח האשפה. בארוע משפחתי בו הוא מוצג בפני קרובי משפחה של חברתו הוא יוצא מהשירותים ללא חולצה...לעיני כולם). הוא מסוג הבחורים שאף בחורה לא מאחלת לעצמה ואף בחור לא רוצה לחשוב שיש בו משהו ממנו. ובכל זאת הוא דמות כל כך אמיתית ומוצלחת. מה שהצחיק אותי בו בעיקר(מחוץ לעובדה שהוא רחוק מלהיות אידיאלי) זו הכנות הזו. בפני חבריו הוא מודה בכך שהוא לוזר, שההורים שלו מוטרפים, ובכל שאר החסרונות שלו.

במסגרת המנוי שהיה לי לאחרונה בכבלים הספקתי, לצפות ברוב החומר שמוצג עכשיו בטלויזיה האמריקנית ואין מה לומר, הם עדיין לא הצליחו (ולהערכתי גם לא יצליחו) לייצר עוד סדרה כמו סיינפלד ודמות כמו ג'ורג'. כל הסדרות החדשות מלוקקות כל כך. הדמויות כאלו מושלמות יפות חכמות וברוב הגדול של המקרים אינן מצליחות להצחיק כלל'. אין שם אפילו לוזר מקריח אחד לרפואה.