ישראלית בעיר זרה
האביב כבר כאן!!! |
 כינוי:
שירי ג. מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2004
 בחילת חג המולד
התלהבותי מקישוטי חג המולד כבר חלפה עברה לה. אמנם אני מוכרחה לציין שאני מאוד אוהבת את האורות הצבעוניים שמקשטים באחרונה את חזיתות הבתים, העצים. זה מאוד יפה ונחמד, וכשנוהגים בחשיכה ברחובות שבהם המוני אורות חגיגיים שכאלו זה כמובן משפר מאוד את הראות.
אבל מעבר לזה, כל שאר נספחי החג הזה (שעוד לא התחיל בכלל,אגב)כבר די נמאסו. בחנות הספרים שבה אני עובדת מנגנים ללא הפסקה, כל היום, את השירים הדביקים האלו של החג. וכך כמובן גם בכל החנויות האחרות. בכל קניון. פרצופו השמן והאדמדם של סנטה קלאוס ניבט מכל פינה, מכל פרסומת, מכל חלון ראווה או חזית בית. וכמובן שבחנות הספרים אין אפילו ספר אחד על חנוכה, אבל יש מאות, אם לא אלפי ספרים על חג המולד. זה כבר די OVER DOSE בשבילי. אפילו בישראל הקטנה שבה יש לא מעט חגים (ואולי לטעמי קצת יותר מדי), אפילו בה לא מגזימים כמו כאן בחגיגות הטרום של כל חג. חג המולד הוא חג נחמד, משפחתי, צבעוני (שעד כמה שאני מבינה הקשר שלו לנצרות המקורית הוא כמעט בלתי ידוע, ורוב המסורות הקשורות בו לקוחות למעשה מתרבויות ומדתות אחרות), אבל דאמיט הוא מסחרי בצורה מוגזמת מדי!!!!!
אני חוגגת את חנוכה כהלכתו, כולל הנרות והברכות, יומיום. זה מסייע לי קצת בהתגברות על בחילת חג המולד. מי היה מאמין שדווקא השהייה בקרב הגויים תגרום לכופרת שכמוני לחזור לשורשים (גם אם באופן סימלי משהו בלבד).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
