ישראלית בעיר זרה
האביב כבר כאן!!! |
 כינוי:
שירי ג. מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2004
האיטלקי
שבתי הביתה בשעת ערב מוקדמת, ועל המשיבון חיכתה לי הודעה. שוב קול גברי מבוגר. באנגלית שבורה ומבטא איטלקי כבד (הייתי צריכה להשמיע את ההודעה פעמיים בכדי להבין בדיוק מה נאמר), הסביר לי שראה את המודעה שלי על הלוח,בסופרמרקט, ויש לו דירה להציע לי. דירת שני חדרים באזור שבו אני מעונינת. ממש קרוב ליעדי היומי. מרפסת גדולה, רחוב שקט. הכל נשמע טוב מאוד. התקשרתי אליו לוודא שאכן כל הפרטים נכונים. הוא לא נשמע חטטן ומעצבן ולמעשה השאלה היחידה ששאל אותי היתה האם יש לי כלב, כי יש לו נסיון רע עם שוכרים בעלי כלבים שהחריבו לו דירות. מסתבר שהוא בעל בניין בן שלוש קומות בו שש דירות שכולן כמובן מושכרות. מחפש מחליף לדייר שעומד לעזוב בסוף אוגוסט (אפילו התאריך מתאים לי בול, כי החוזה שלי עד אמצע ספטמבר).הדירה שמיועדת להשכרה נמצאת בקומה השלישית (שזה גם מתאים לפחדנית שכמוני שרוצה להיות כמה שפחות קרוב לקרקע). החלטתי שאולי זו הדירה שאני מחפשת וקבעתי להיפגש איתו ביום המחרת.
הקדמתי בכחצי שעה והתקשרתי אליו לשאול האם ניתן להקדים הפגישה. הוא אמר לי שכן. יגיע בעוד מספר דקות. בינתיים סיירתי ברחוב. באמת רחוב צדדי נחמד ושקט. בלי הרבה תנועה על הכביש. הבניין נראה סביר מבחוץ. אמנם לא מטופח עם גינה או משהו דומה, אבל בהחלט סביר. הוא הגיע ברכב ישן וחבוט. לחץ את ידי בנימוס איטלקי ואמר לי שהוא לא ציפה שבאמת הגיע. הרבה אנשים, מסתבר, קובעים איתו ומבריזים. לכן, הוא לא טרח ליידע את הדיירת שיגיע הבוקר. היא נמצאת בדירה והוא מקווה שתסכים להכניס אותנו עכשיו (זה כמובן עשה לי רושם די גרוע. אני לא הייתי רוצה ביקור פתע מבעל הבית שלי. מה עוד שבחוזי השכירות מצוין בד"כ כי על בעל הבית לתת הודעה מראש של יום אם הוא מעוניין להגיע לביקור בדירה). הכניסה לבניין נראתה סבירה. אינטרקום חדש. דלת חדשה. אבל מיד כשהאיטלקי פתח את הדלת, חשכו עיני. חדר המדרגות היה מעוצב בסגנון שנות השישים המוקדמות. ציפוי לינולאום ירקרק חום על גבי רצפת העץ. מדרגות עץ ישנות ישנות, שחרקו תחת רגלינו עת טיפסנו אל הקומה השלישית. דלתות הדירות נראו די עלובות. דלתות עץ סדוקות קלופות ומכוערות. או קיי, חשבתי לעצמי, יש עדיין סיכוי שהדירה עצמה במצב טוב יותר מחדר המדרגות. אבל כשהגענו לדירה הבנתי שבעל הבית הוא אדם יסודי. אם הזנחה אז עד הסוף.
הדיירת המנומנמת פתחה לנו את הדלת (ולהפתעתי, ללא רטינה עוינת או פנים חמוצות) בפיג'מה ספורטיבית שראתה שנים טובות יותר, וחזרה למקום מרבצה על המיטה שמשום מה ניצבה באמצע חדר המגורים בצמוד לטלויזיה. הדירה היתה די ריקה. הדיירת לא טרחה לרהט אותה או לקשט בתמונות והתמזגה בעליבות ששררה במקום. דירה ישנה, עלובה (מלבד המטבח שזכה לרצפת לינולאום חדשה לבנה שנראתה איכשהו לא שייכת לכל הישן והמוזנח שסביב). אמנם דירה גדולה, אבל אלוהים, כמה מוזנחת. אני חושבת שכבר שנים לא סוידה, נוקתה, או שופצה. שאלתי אותו לגבי גובה שכה"ד בעודי מסתובבת בין החדרים ומחפשת משהו שישפר דעתי עליה. הוא נקב בגובה שכ"ד שהיה גבוה לחלוטין לנוכח מצב הדירה. שאלתי האם יש מקום למיקוח לגבי שכר הדירה, אבל הוא הבהיר לי שזה שכה"ד ששאר הדיירים משלמים (פראיירים) ושזה סופי. אמרתי תודה, ושאשקול האם כן או לא מתאים לי (לא, לא, לא!!!!!!!!!!!).
הודיתי לו ונסעתי לדרכי וכל הדרך חשבתי האם יש סיכוי בכלל שאמצא דירה נורמלית בשכ"ד סביר בדיוק במיקום שאני מחפשת???? אני מרגישה שהאופטימיות שלי נסדקת. חזרתי לדירה היפה המטופחת החמודה והיקרה שלי (הלוואי שהיתה באמת שלי, אז לא היתה שום בעיה), וחשבתי שוב האם שווה בכלל לחפש משהו אחר?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
