בדרך הביתה, בשעת אחה"צ מאוחרת, תנועה די שוקקת על הכביש. לפתע כל המכוניות נעצרות, ואני כמובן ביניהן. בתחילה לא הבנתי מה קורה. חשבתי אולי הרכבת עוברת (הפקק התחיל ממש סמוך לפסי הרכבת) והמחסום ירד על הכביש. אבל לא זו היתה הסיבה. שיירת ברווזים חצתה את הכביש. בטור עורפי, בצעידה איטית וחיננית, הם חצו את הכביש. אחדים נעצרו באמצע הדרך לשניה, גרדו פה ושם, ואחר המשיכו לדרכם בדממה ברווזית רגועה. לא ממהרים לשום מקום. והנהגים הקנדיים המתינו בסבלנות. אף אחד לא צפר, אף אחד לא ניסה לעקוף את השיירה. איש לא הפריע לברווזים ולא הפר השלווה המצחיקה הזו בלב העיר שוקקת התנועה הזו. זה כל כך הצחיק אותי, וגם עשה לי טוב על הלב, לראות את הטבע בהתעלמות מוחלטת מכל ההמולה האנושית סביבו. אי של שלווה בתוך העיר הסואנת. וכרגיל (עבורי) ניסיתי לדמיין מהלך הארועים לו היתה מתרחשת סצינה שכזו באמצע כביש בתל אביב....
