אמי תמיד היתה אובססיבית בהתעדכנות לגבי שינויי הטמפ'. מאז שאני זוכרת את עצמי, היא תמיד היתה לחוצה להגיע לסוף מהדורת "מבט" (הימים היו ימי הערוץ הבודד הגלמוד בטלויזיה הישראלית),בכדי לראות את השקופיות המתחלפות של הטמפ', ובימי דני רופ ושות' היא כמובן היתה קשובה לחלוטין לדבריו לגבי כמה חם או קר יהיה מחר. אותי זה הצחיק, והנושא היה מקור לירידות משפחתיות חוזרות ונישנות על אמא שלי. תמיד אמרנו לה עד כמה כבר יכול מזג האויר היום להיות שונה ממה שיהיה מחר? ואם ירד גשם? אז מה? (בכל מקרה אנחנו לא מחובבי המטריות).
מאז שאני גרה בקנדה, דעתי בנושא השתנתה. אני עדיין בדעה שבמזג האויר הישראלי באמת אין טעם להתעדכן מדי יום במזג האויר של מחר, כי השינויים הם לרוב די שוליים. אך כשמדובר בחורף הקנדי (האכזר), כל שינוי במעלה הוא בהחלט רב חשיבות. לדוגמא ההבדל בין מינוס 5 ביום אחד לעומת מינוס 15 ביום המחרת הוא הבדל של שכבת בגדים אחת שאתה צריך לעטות על גופך לפני היציאה מהבית החמים אל הרחוב הקר. שלג הצפוי מחר, בהחלט יכול לשנות את התוכניות שלך לגבי הנסיעה לעיר אחרת (כפי שציינתי באחד הפוסטים הקודמים, נהיגה בשלג, על כבישים לבנים וחלקים עד גלישה חופשית עם הרכב היא בהחלט חוויה לא נעימה במיוחד) .
כמובן שגם המושגים שלך משתנים. מה שפעם נחשב בעיניך כ"קור עז" (עשר מעלות של חורף ישראלי), נחשב פתאום כיום חמים. קור עז הוא הטמפ' שבה אתה מרגיש את כל גופך, מבעד לשלוש השכבות שעליו, קופא עד כאב (זה יכול להיות כל טמפ' בין מינוס חמש למינוס עשרים, תלוי בעוצמת הרוח).
ובכל מקרה, מרגע שהגעתי לקנדה אני צופה קבועה של ערוץ מזג האויר (בתקופות שבהם אני מקבלת מנוי נסיון חינם לכבלים), וגולשת קבועה באתר מזג האויר (שם דרך אגב אתם יכולים לבדוק את מזג האויר בכל מדינה בעולם, כולל ארצנו הזעירה והחמימה).
ולסיום אציין שהחורף הזה מייבש את הגוף וגם את החשק לכתוב, ולכן לא עדכנתי כאן מזה זמן רב. השלג הזה נראה יפה מאוד מאוד מבעד לחלון דירתי. קצת פחות נעים כשאני יוצאת לרחוב.
אתר מזג האויר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירי ג.