התורה-תורת חיים היא!!

יש הרגשה כזאת,היא לא ברורה כזאת,מוזרה.צריך להיות מאוד כואב כדי להרגיש אותה.מן כאב כזה חזק,מן הלם,כשהגוף כבר לא יכול להכיל את כל הכאב,הוא פשוט לא מסוגל להחזיק את כולו בפנים,ואין לו איך להוציא אותו,ואיכשהו,איכשהו,הוא עוד איכשהו מחזיק.כנראה ככה אדם מרגיש כשהוא לא מצליח להוציא ראשו מהמים,שניה לפני שהוא טובע -בא לך לצרוח,או בא לך לשתוק,אתה מת לבכות,כמו שהיית קטן-שבכית מכל דבר קטן(שאז היו טרגדיות)ועם הזמן,חנקו לך אותו.(או שאתה חנקת בעצמך,אין לדעת)

הכל מתבלבל,אתה לא יודע מה טפל ומה עיקר,ואין לך כוח לחפש,אתה רק מת למות,להיעלם,להיבלע!!!לא להיות,להיות חוסר קיום-כלום!!!

אבל מה לעשות,הנפש דורשת את שלה,ואם היא לא תוכל לפרוק את הכאב בצורה בריאה,היא תיאלץ להיעזר בגוף,והגוף לא מכיר דרך אחרת מלהקיא הכל החוצה.

תיזהרו לכם.תיזהרו לא להיכנס למעגל הקסמים הזה שכ"כ קשה לצאת ממנו.

ואם כבר נכנסתם,תברחו,תברחו כמו מאש,כי יש אנשים שלא יוכלו לצאת מזה לעולם.

או שיצאו,אבל הפצעים-הפצעים לעולם לא יגלידו.