כי כל אחד,ועל מה שהוא משלם.

המון עובר עליי.המון.

וקשה לי.ואני מנסה להיות חזקה ולעמוד,ולהחזיק את עצמי,ולעשות רק מה שעושה לי טוב.

ולפעמים קשה לי,ואני נשברת,ואני בורחת כדי להיות עם עצמי,להיות לבד,לחשוב..

והאש ששורפת את מקל העשן הזה מול העיניים שלי עושה לי רק טוב.גורמת לי להנות.

וכשאני איתו,או עם השני אני מרגישה בעננים,מרגישה שווה יותר מאי פעם.

ואח"כ כשאני לבד..ההרגשה חוזרת העיניים מתמלאות בדמעות ובורחת שוב לבכות.

ואני משתדלת..הכי בעולם,גם אם לא מוצא חן בעיניי כולם.

אלו החיים שלי,ויש לי מגרעות ולא קצת,אפילו המון.

אבל בלי המגרעות לא היו לי יתרונות או הנאות..

אולי אחרי כל ייאוש..אחרי כל בכי עצב ואולי קצת סבל.

נפתחת תקופה חדשה שמאירה לי פנים..

אך מבפנים היא לא כזאת מאורת ויפה..אלא הכל חוזר מההתחלה.

מנסה באמת שאני מנסה.