http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066heCopyright 2026 .SONG. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=10178881<div align="right" dir="rtl">כל התהפוכות האלו העלו בי כ"כ הרבה מחשבות.. לצאת מהבית עם סווטשרט דקיק ולהריח את הריח של האוויר המחודש אחרי הגשם. להרגיש את הגשם מתנגש בבגדים ומרטיב לאט לאט את הגוף.. להרגיש סחרוחורות ולרעוד ולא בהכרח מקור. תקופה מוזרה. מצד אחד אני רוצה.ואני כ"כ מפחדת לאבד שליטה. אני צריכה להחזיק משהו שלא יתמוטט,אני צריכה להחזיק את עצמי, לפחות את מה שנשאר ממני אחרי שהוא הלך והשאיר אותי שבורה וחצויה..ובודדה וריקה..ובעיקר אבודה. כן זו המילה.אבודה.</div>Sat, 15 Nov 2008 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=10178881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=10178881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=10106041<div align="right" dir="rtl">תמיד פחדתי שהיום הזה יגיע.</div>Wed, 29 Oct 2008 16:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=10106041http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=10106041http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9856188<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה עובר עליי. אני כ"כ מרוכזת בעצמי..אני כבר לא שמה לב לסביבה שלי..לחברות שלי. הפכתי את עצמי למוקד לריחוק..ובלא בגלל האוכל..הלוואי אני לא מפסיקה לאכול. בא לי להקיא מעצמי.אני רוצה לחזור להקיא..וקצת התחלתי בזמן האחרון..ואני מפחדת להמשיך עם זה כלא עם משהו חד פעמי..לחזור לחרא של התקופה ההיא. ואני מרגישה כ"כ קטנה וכ"כ חסרת חשיבות וכ"כ מטומטת. ונמאס לי להתנצל. ואני רוצה רק שיבינו אבל אני לא נותנת.אני עסוקה בלהרחיק וליצור כעסים עליי. חרא חרא חרא. רק שיעבור.</div>Thu, 04 Sep 2008 20:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9856188http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=9856188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9786862<div align="right" dir="rtl">באיזשהו מקום אין ספק שאיבדתי משהו. לא ברור אם זה את עצמי.המחשבות והרצונות שלי או הביטחון העצמי שלי.. הכל מתדרדר..הכל מסווה בחיוך ובדיבורים. והוא כ"כ מערער לי את הביטחון בו,בעצמי,בנו...בכך שהוא לא טורח אפילו להרים טלפון פעם ביום.. בזה שאני מוצאת את עצמי מתקשרת אליו או שולחת הודעה ומצטערת על כך..כי הייתי רוצה לתת לו קצת מרחב וזמן להתגעגע אליי.. ואני מעסיקה את עצמי בדברים אחרים..כמו בארגון יום ההולדת שלו שחל עוד פחות משבוע... מתייעצת משווה מחירים..מתאמת עם המשפחה שלו והחברים.. אבל בתוך תוכי אני מרגישה כיאלו כבר לא איכפת לו...והחוסר הזה..במבט שלו..עם העיניים המדהימות שלו..והיד שלו שיודעת בדיוק ללטף בנקודות האלה בצוואר,שאני לא יכולה לעמוד בפניו..הוא שיודע ומכיר אותי טוב כמעט יותר מכל בן אדם אחר...הוא שבן רגע יכול לרומם לי פלאים את מצב הרוח אך גם להשבית שמחה ממש בשניות ספורות..עם כמה הערות לא במקום או עקיצות מיותרות. איפשהו הוא הישן חסר לי הדואג האיכפתי והקנאי והלחוץ.בדיוק כמו שאני אוהבת אותו ממש כמו שהוא.בלי תנאים ובלי הגבלות. והיום,כמעט נשברתי.ניסיתי לא לאכול..והצלחתי עד שראיתי את</div>Fri, 22 Aug 2008 01:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9786862http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=9786862http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9027956<div align="right" dir="rtl">מצברוח הפכפך.</div>Sat, 19 Apr 2008 11:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=9027956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=9027956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8972003<div align="right" dir="rtl">היום כשאכלתי גלידת שמנת מלאה בשומן טהור,עלו בי מלא מחשבות.. קודם כל איך אני בכלל מוכנה להמשיך ככה..? אחרי תקופה מוגזמת וארוכה של התפרעות... איך אני מרשה לעצמי לאכול גלידה משמנת ועוגיות שכל ביס ממנה שווה לארוחה שלמה....ועוד בכל פעם כאשר הכפית נכנסת לפה יש הרגשה של כעס מעורב בעצב. ההרגשה שאני מרשה לעצמי הרבה יותר מידי..שלא ביליתי פה...שלא כתבתי מה,כמה ואיך אכלתי.. בכלל ההרגשה של החוסר שלי עם עצמי עלתה בימים האחרונים יותר מתמיד.. אפילו חשבתי לרגע קטן לקחת כדור..כמו פעם..להזכר.. ממש תכף פסח ואני שונאת את פסח,ואפילו הדבר היחיד שטוב בפסח הוא החופש והשנה הוא רק שבוע..:( הלימודים לא מזהירים..אני יכולה להיות מדהימה בכיתה לדעת ולהשתתף..אבל כשאני מגיעה למבחן אני נכנסת ללחץ לא מובן ופשוט מפשלת. אני מחכה לתקופה קצת יותר טובה במיוחד עם עצמי.. אל תדאגו..זוהי רק פריקה.(עוד) לא חזרתי.. תראו סימני חיים מידי פעם..</div>Thu, 10 Apr 2008 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8972003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=8972003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8729900<div align="right" dir="rtl">כבר דיי הרבה זמן אני מתלבטת אם לכתוב כאן.. מצד אחד כמו שכתבתי הכל נהדר באמת.אין לי על מה להתלונן ולרחם על עצמי. אבל כל הזמן יש בי את התחושה הזו של,"לא מספיק.." וכתבתי פה פוסט בערך לפני שבוע ומשום מה הוא לא עלה נמחק או משהו כזה... אני בחיכוחים עם עצמי,אם לעבור למגמת מחול.עולות לי המון התלבטויותאם טוב לי איפה שאני עכשיו..אם זה מה שאני רוצה באמת.. וזו החלטה ממש קשה בשבילי..יש לי את האפשרות לעשות בגרות במשהו שאני אוהבת לעשות אותו ושאני אפילו יכולה לומר שאני טובה בו.התקבלתי בינתיים בכלל בלי להבחן.וזו הנאה מטורפת ותוצאה מדהימה. ומצד שני זה כנראה אומר שנה הבאה לעבור לכיתת מחול.לא להיות עם החברות הקרובות שלי בכיתה.יתווספו לי עוד 16 שעות למערכת,ואני אהיה עם חבר שלי בכיתה.. זה יכול להיות טוב ויפה וגם מסובך ולא ברור. ההתלבטות קשה..ואין לי מושג עדיין מה לעשות.בינתיים אני בשבועיים ניסיון במגמה אם בכלל כל העסק מתאים לי.אם הלחץ והמאמץ הוא זה מה שאני באמת רוצה. ותאמינו לי אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה...אבל יש לי עוד קצת זמן..ועד אז אני חושבת שאני אגיע להחלטה. הייתי ביום רביעי בחרמון,היה נהד</div>Sat, 01 Mar 2008 01:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8729900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=8729900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8565553<div align="right" dir="rtl">אז אחרי כמה שבועות או חודשים טובים שלא ביקרתי פה. הגיע הזמן לפרוק קצת. עם החבר נהדר מתמיד,לא חשבתי שאני יכולה לאהוב מישהו ככה ולקבל מזה כ"כ הרבה.הוא מדהים מדהים מדהים.מפרגן,חמוד,תומך.הכל.עוד מעט אנחנו יחד כבר שנה.כשרק התחלנו להיות יחד מי חשב שהקשר הזה ילך בכלל..אני הייתי שרמוטה קטנה שמחפשת ריגושים..והוא לא היה מוכר יותר מידי..כשהתחלנו להיות יחד החברים והחברות נתנו לזה מקסימום שבוע..וכן בהתחלה היה נורא.מריבות.חוסר הסכמה על הכל.שוני מטורף.ועם הזמן למדנו להיות שם אחד בשביל השני,לאהוב,להבין,לנסות להתפשר אפילו קצת..ועכשיו אם מישהו שואל..בחיים לא הייתי מוותרת על הקשר המדהים שלי איתו.הוא גורם לי לחייך כשאני עצובה,נותן לי הרגשה הכי נעימה בעולם איתו ועם הגוף שלי,הוא תמיד יודע מה לומר ולענות,הוא שם כשאני צריכה,כשהחברות מעצבנות הוא מרגיע וגורם לי להסתכל על כל הצדדים,כשהלימודים לא משהו הוא תמיד יודע מה צריך לעשות..ולפעמים מלמד אותי יותר טוב מכולם.הוא האהוב שלי. בלימודים לא מזהיר..כל המקצועות שהייתי חזקה ומצויינת בהם בשנה שעברה ירדו לטמיון,בספרות בקושי 82 קיבלתי ושלא נדבר עם היסטוריה..מתמטיקה וא</div>Sun, 03 Feb 2008 22:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8565553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=8565553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8362926<div align="right" dir="rtl">When you're close to tears remember Some day it'll all be over One day 'we're gonna get so high And though it's darker than december What's ahead is a different colour One day 'we're gonna get so high And at The end of the day We'll remember the days We were close to the edge And we'll wonder how we made it through And at The end of the day We'll remember the way We stayed so close to till the end We'll remember it was me and you 'cause we are gonna be forever you and me You'll always keep me flying high in the sky of love Don't you think it's time you started Doing what we always wanted One day 'we're gonna get so high 'cause even the impossible is easy When we got each other One day 'we're gonna get so high And at The end of the day We'll remember the days We were close to the edge And we'll wonder how we made it through And at The end of the day We'll remember the way We stayed so close to till the end We'll remember it was me and you 'cause we are gonna be forever you and me You wi</div>Sat, 05 Jan 2008 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=8362926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=8362926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=7975728<div align="right" dir="rtl">ריח הבושם שלו מציף אותי... הנשימות המפוצלות ההופכות לנשימת אנחהאחת. הבגדים שלו שלמרות המראה המיניאטורי שלהם,עולים עליי ואף גדולים ומחממים. האפשרות שלי להרגיש לידו ובנוחכותו הכי טבעית שרק אפשר. לומר לו מה אני חושבת...או סתם איך עבר היום. לריב או סתם להתווכח ואחרי שניה שהכל יגמר כלא היה. לדעת שברגע שרע לי תמיד אוכל לרוץ אליו ולקבל חיבוק חם ואוהב יותר מכל אחד אחר. לצחוק איתו על הכל גם על עצמי... פשוט לדעת שהוא שם בשבילי. אחרי 8 חודשים מדהימים. שאני יום יום חווה את האהבה ומרגישה הכי מדהים שאפשר. מאחלת לנו עוד ימים חודשים ויותר...ולא נראה לי ישנן מילים לתאר עד כמה האהבה שלי אליוגדולה ואמיתית. שאומרים אהבה ראשונה.עכשיו אני מבינה למה מתכוונים. כי יש לי אותך.וכל מילה מיותרת. לילה נהדר. *עריכה: המצב נהדר מתמיד. אני אוכלת בכמויות רגילות למדיי ישנם שאומרים שזה מעט מידי. אך אני שבעה ומרוצה. אני כבר איזה חודש על כדורים של ברזל וB12..ובינתיים בסדר. הייתה לי לפני כמה ימים התקפות של הקאות..שאין לי מושג מאין הן צצו.. ובאמת המון זמן לא הקאתי. מתי שהגיעו התוצאות של בדיקות הדם ב</div>Wed, 21 Nov 2007 01:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (.SONG)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=265066&blogcode=7975728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=265066&blog=7975728