אני לא מבינה למה הדמעות האלו יורדות כל פעם מחדש.
אני לא מבינה איך העניין הזה מצליח לערער לי כ"כ את הסדר.
איך מצב הרוח שלו יכול לחולל פלאים בשלי.ולא תמיד לטובה.
איך זה אפשרי שתחילת השנה,פתיחת שנה הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון..
איך זה שאני מרגישה נוח להסתובב כך.
איך כל הפסקה אפשרית אני יוצאת לעשן,כי אפשר.
איך למרות העישון אני רצה בראשית הטור בשעור הספורט.
איך אחרי כל המנוחה הזו בחופש רמת הריקוד וההבנה שלי עלתה.
איך אני מסוגלת לעשות רושם כ"כ טוב ובעצם לשים זין כזה ענק.
איך בסופו של דבר אני משיגה את מה שאני רוצה או לפחות מתפשרת.
איך בסופו של דבר יוצאות המילים שהיו כ"כ קשות לאמירה.
איך אני מצליחה לריב ולהתעצבן על כל דבר שזז.
איך כואב לי כ"כ בכל תזוזה ותנועה אפשרית.
איך השרירים שלי מצליחים להתחזק,ולהתפס.
איך אני אמורה ללמד את כל הקטע בעל פה.
איך אני אעבור את זה בהצלחה.
מתי אמצא תשובה לכל השאלות האלו?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
