כשאני מסתכלת מלמעלה הכל נראה גדול יותר,הרגליים נראית מתנגשות ללא מעצורים,הידיים מתדלדלות ונשפכות על צידי הגוף,הבטן גלויה...
וכשאני מסתכלת באמת במראה..אני רואה את עצמי,עדיין גדולה,עדיין שמנה,
ובאיזשהו מקום פתאום החברה מעירה לי על הרווח שגדל בין הרגליים או שפתאום אני מצליחה להקיף את הידיים והבטן..נשארת..היא תמיד שם,תמיד תהיה.
רק ההרגשה הזו לא תעלם,
וכמה שטוב בתקופה האחרונה,וכמה שההקאות כבר לא נראו מזמן,והבולמוסים גדלים ומפחידים אותי אך אני עוברת על כך בשקט ובתקווה שמחר יהיה טוב יותר,והכדורים עדיין שם,עוזרים ברגעי שפל.
מחר הפגישה עם הפסיכו,נקווה שיהיה בסדר,אני יודעת..
אני מתה ללכת לדבר איתו,לסגור סיפור,וגם אם הוא יודע שאני לא כועסת,חסרה לי השיחה הזו,השיחה שמסכמת הכל,שיחה אמיתית וכנה שאני אדע שהוצאתי הכל,שפרקתי,שמיציתי את השיחות והשיתוף האדיוטי הזה.
אני צריכה לפרוק,
ואני כזו ובמיוחד בימים האחרונים,עם חיוך,עם הביטחון העצמי שמשמש לי כמסכה,כמסכה שמגנה עלי,ממילים,מאנשים,ממבטים מאוכל,מהכל.
המסכה הזו שרק אני יודעת להסיר שאף אחד אינו יודע איפה לגעת כדי להוריד את כל הפוזה של הבטחון הזה,כוח הרצון החיוך ה"מאושר",המסכה הזו אני מאחלת לעצמי שתשאר שם כל עוד אני פה.
כל עוד אני פה...
*עריכה1*
ספורט:
יום שבת-3 קילומטר.27 דקות.
יום ראשון-3 קילומטר.29 דקות.
יום שני-3 קילומטר.25 דקות.
יום שלישי-1 קילומטר.7 דקות.
יום רביעי-שעה וחצי ריקוד.
יום חמישי-
יום שישי-
יום שבת-
עריכות יהיו פה הרבה עד סוף השבוע,עד שאני אוכיח לעצמי ששבוע שלם רציתי כל יום.נהדר.
אני בהתלבטות ממש גדולה אם לשים פה תמונה,אולי בקרוב.
*עריכה 2*
אתמול הייתי אצל הפסיכולוגית,היה מיותר ביותר,אבל מה איכפת לי..? גם אני מרצה את ההורים שלי,גם היא כיאלו נכנסת לי לחיים ופותרת לי את בעיותיי הרבות וגם היא מרוויחה כסף.שיהיה.
בבקרים אני קמה עם שקיות שחורות תחת העיניים ממש כבר מפחיד,מרוב שהייתי עייפה היום,ישנתי צהרים איזה שלוש ארבע שעות,בערך בחמש קמתי אחרי חלום ממש מפחיד,התחלתי לבכות ולהזיע,התחילו לי הזיות,זה הרגיש כ"כ אמיתי כ"כ פחדתי להסתכל אם באמת החלום קרה,נראה לי אפילו שלחתי הודעה למי שהופיע בחלום,מתוך שינה.=\
נלחצתי כמו שבחיים לא נלחצתי מחלום.
לא ראיתי אותו היום כמעט בכלל,הוא יצא לטיול,אבל מחר אני באה אליו ויהיה טוב.
אחחח בינתיים הולך טוב חוץ מהעניין שאתמול חזרתי מהפסיכולוגית מאוחר אז לא היו לי כוחות לרוץ הרבה רצתי איזה חמש-שש דקות,קילומטר.יהיה טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
