כי כל אחד,ועל מה שהוא משלם.

הטיול אמנם קצת עורר דאגות...נשירת שיער..

מחזור לא סדיר אחרי שנתיים שלוש שהוא היה בסדר גמור.

כאבי ראש,סחרחורות.

מלא סיגריות.

ויותר מהכל..המון אוכל,כ"כ הרבה.

אמא מתחילה שוב לדאוג,והחברות גם.

והשמנתי כ"כ.

"ואו איך הרגליים שלך כאלו רזות.."

"פחות קילו שניים והסקיני הזה יושב מעולה"

"תפסיקי לספור קלוריות,זה לא יתן לך כלום."

"תאכלי כבר,אין דבר כזה אצלי לא לאכול.."

"היא לא סיימה את הצלחת..אפילו לא התחילה"

[...]

מערבולת של אי וודאות,מקווה שהכל יסתדר בינתיים.

השתיה וההשתכרויות האלו כבר לא עושות לי כ"כ טוב כמו פעם.

מנסה לחפש סימן,מקום,צורה.

ועדיין מחפשת.

[...]

(ימחק בקרוב.פרנואידית.)

לעשות:

*עבודה בהיסטוריה.

*ללמוד מתמטיקה מבחני מיון.

*לתרגל אנגלית מבחני מיון.

*לארגן את הזמן שלי.

*בית ריק.

*לשמור על עצמי.

*שניים שלושה קילו פחות.

כנראה אני משיגה כדורים טבעיים מברזיל מדאכי תאבון.

"אנשים קטנים-צרות קטנות"

"אנשים גדולים-צרות גדולות"

*עריכה*

דודה באה מאמריקה..

לא הרבה יצא מזה...סבתא לא מסתדרת איתה כ"כ טוב...וסבא גם לא ממש.

בכל זאת היא משפחה...

היא הביאה סווטשרט שיכול להיות האוהל שלי לטיולים בצופים...

וגם תיק של גוצ'י שחור קטן נחמד..=]

בנות שיהיה לכן חג שמח,תהנו,תשמרו על עצמכן ותדעו שאני כאן אוהבת אתכן.