הקונפורמיסט

אתמול הגדולים שלי החליטו שהם לא רוצים לבוא אלי אחרי צהרים ולישון. הבן שלי עוד דיבר על זה בבוקר עם פרודתי ואמר לה שהוא מעדיף להישאר בבית כי יותר נח לו בבית שלו, והוא לא מרגיש ממש בבית אצלי. וכך בתי השנייה החרתה אחריו. וכך למרות שמאוד רציתי שהסידור הזה יעבוד בצורה מסודרת, אז הם החליטו שהם לא רוצים וזהו. ניסיתי לדבר איתם, להסביר לשכנע, אבל ללא הועיל. גם היא ניסתה לדבר איתם אבל הם התמידו במריים. פשוט לא בא להם וזהו. כשהבנתי שזה לא יעזור הרגשתי עצב די גדול, ישבתי כמה דקות עם עצמי, ושתי דמעות אפילו נשרו להן מהעיניים. אחרי מספר דקות התעשתתי, ונשארתי איתם, אצלם בבית, עד שהלכו לישון, ובכל זאת כאשר חזרתי הביתה, ללבד שלי, חשתי שוב את חוסר ההגינות של המצב הזה. חשבתי שהצלחתי כבר לייצר מין שגרה מסויימת, אבל כנראה שצריך עוד לעבוד על זה, כדי שזה יקרה.

היום בבוקר החלטתי שאני קונה אופנוע. החלטתי גם איזה. עברתי על מודעות ביד2, ותיאמתי לראות מחר אחד שנראה מתאים. מודע לסכנות ולא אכפת לי. רוצה משהו שיעשה לי כיף, שאפשר איתו לברוח קצת מכל מה שקורה. לא מתכוון להשתולל ולא לעשות נסיעות ארוכות (לפחות לא בהתחלה), אבל בא לי לעשות מה שאני רוצה, ושכולם יקפצו. אוטוטו גיל 40 ולא מרדתי בכלום. תמיד עשיתי את מה שנכון וצריך. הכל עם שיקול דעת. בא לי לעשות גם דברים אחרת. לפחות שאהנה.

ביום שלישי הבא מתחתנת בת דודה קרובה של ה"אחות". היא ביקשה שאבוא איתה. אמרתי לה שלא נראה לי שאבוא. לעשות היכרות ראשונה עם כל המשפחה, קרובה, ורחוקה, דווקא בחתונה, נראה לי רעיון קצת מלחיץ, ולא לעניין. היא עצמה לא לוחצת אבל מאוד רוצה. הבעייה עם כל מערכת היחסים הזו היא בעיקר אני. לא ממש ברור לי הכיוון, ונראה לי שאני סתם דוחה את הצורך לקבל החלטות. היא בחורה נדירה. ערכית, ישרה, טובת לב, נדיבה, ואפשר להמשיך להוסיף עוד סופרלטיבים. היא אחת שיודעת לקראת מה היא הולכת. היא כזו שגם תקבל את הילדים שלי ללא כל קושי. נורא קל לאהוב אותה. אבל אני לא מאוהב בה. אני יודע שאין הרבה נשים כמוה. היא כאילו "מתאימה" למה שאני צריך, וכנראה שזה מה שמחזיק אותי בינתיים. אבל מצד שני משהו חסר. גם העובדה שיצאתי עם הווט', הראתה לי שמשהו לא עובד. אני לא מאמין בלרקוד על שתי חתונות, וזה די לא לעניין מבחינתי. אז למרות שעם הווט' לא התפתח כלום, וסה"כ יצאנו פעם אחת, זה עדיין אומר לי שהקשר עם "אחות" צריך, כנראה, להסתיים.