הקונפורמיסט

והיא שוב אצלי עכשיו. באה להיפרד לפני שהיא נוסעת. ורעש המים במקלחת. רק אתמול היינו יחד והפרידה נראתה כל כך רחוקה. ועכשיו מוחשית יותר מתמיד. כל כך מוזר. רק שלושה שבועות. שבוע חברים. שבוע לא נמצא ושבוע אוהבים. וזה כל כך חזק וסוחף. ועכשיו חושבים איך ומה יהיה כשהיא תיסע, ואיך לשמור על קשר ואיך לדבר וכבר אני מתכנן מתי להגיע אליה.

ועוד מעט היא תצא ונוכל שוב לאהוב עוד קצת. וכן זה אמיתי וכל כך הרבה אמון. "איך אתה יכול לתת שוב אמון אחרי כל מה שעברת?" שאלה. ואני יכול. כי היא כל כך מיוחדת ונפלאה. וכל כך לא קשורה למה שהיה. כי היא חלק מהשינוי הזה. ויודע שאיתה זה אחרת.

ולא יודע עוד איך יראה העתיד. ומה ומתי ואיך. אבל לפעמים הדברים הכי מסובכים הם גם הכי פשוטים. ואני אעשה את זה פשוט. פשוט אוהב אותה ודי.