הקונפורמיסט

היא מסוג האנשים שגורמים לך להאמין בדברים שלא האמנת בהם עד עכשיו. והכל כל כך אמיתי ויחד עם זאת כל כך מתעתע. ולא ברור בכלל איך יראה המחר. אבל כל כך מעניין לגלות. כי מה שהתגלה עד עכשיו פשוט נפלא. והחיבור הכל כך לא מובן מאליו, ממגנט ומסעיר ועושה כל כך טוב.

והרבה עננים ממעל, מאיימים וקודרים, אבל מעליהם הרי זורחת השמש, וכשהעננים יזוזו, תופיע השמש ותצבע את הכל בצבעים מאירים וחמים. והיא יודעת להזיז את העננים. והבטיחה שתראה לי איך.

אתמול היא באה שוב. רק לדבר. כך היא אמרה. והקשבתי. לא רק למה שאמרה. והייתי סבלני אליה. כי זה מה שהרגשתי שהיא צריכה. ורק הנוכחות שלה עשתה לי נעים כל כך.

ואחר כך מעשה האהבה איתה היה כאילו לפי הזמנה. חושני, וארוך, ומלא תשוקה. כל כך מענג, שאי אפשר היה להתנתק. והכל כאילו קסם שורה על המפגש הזה. כאילו מישהו דואג לכוון אותו שיתרחש הכי טוב שאפשר. והדמות שלה שוכבת לידי לא משה מעיני.

אני יודע שבעוד זמן קצר נצטרך להיפרד. פרידה ידועה וצפויה, ויחד עם זאת כל כך קשה. אבל הפרידה הזו היא זמנית, ונקווה שתהיה קצרה. "לך עם אחרות בינתיים" אמרה לי. וצחקתי. "אי אפשר" השבתי לה. כי רק אותה אני רוצה. ורק עליה אני חושב. ומה לעשות שאין אצלי סתם סקס. הוא תמיד חייב להיות קשור למשהו, או יותר נכון למישהי שמרגיש אליה. ואיתה מרגיש לי כמו שלא הרגיש כבר המון זמן. ואפילו שזו רק התחלה. זו התחלה אחרת. ממקום אחר. יותר בוגר, ובשל, שלם ואמיתי, פתוח ובלי אגו.