הקונפורמיסט

היום סוף סוף סגרתי חופשה. טס לאתונה ביום ראשון חוזר בשישי. קמתי הבוקר מוקדם, וחשבתי שאני חייב לטפל בזה וזהו, אחרת לא יהיה. ישבתי על האינטרנט בדקתי ומצאתי. החלטתי שעדיף יעד קרוב יותר, בו לא הייתי, עם שמש, ים, מלון מפנק. אידיאלי לניקוי ראש שאני צריך. אני אוהב אוכל יווני, אוהב מוסיקה יוונית, ים זה תמיד סבבה, אז רע לא יכול להיות, רק טוב. משם גם תמיד אפשר לקחת איזו מעבורת לאחד האיים, אפשר לטייל ובכלל. האמת מחכה כבר לחופש הזה.

גרושתי הציעה אתמול שניקח את הילדים יחד לחופשה משפחתית באילת. אמרה שהילדים רוצים לנסוע, ומגיע להם. אמרתי לה שלא נראה לי. לא בא לי לנסוע איתה לחופשה משפחתית או בכלל. כבר אין משפחה, אז מה חופשה משפחתית פתאום. ומה, להיות איתה יחד? לישון איתה באותה מיטה? לא בא לי לעמוד בכלל במבחן הזה. אין משפחה וזהו. יש לזה תוצאות - אין חופשות משפחתיות יותר, למשל.

דווקא אחרי שנגמר סיפור הגירושין אני מרגיש הרבה יותר מפוייס. כבר לא אכפת לי מה קורה איתה, מה היא עושה, עם מי היא, ובכלל. כאילו משהו ירד לי מעל הנשמה. איזו משקולת שהשתחררה. אני רק מקווה שהיא תמצא לעצמה עבודה, כי אחרת המשבר יפרוץ לו כשתפסיק לקבל משכורת.

וברקע של הדברים ה"אחות" ממשיכה להתקשר. יש לה צרות בעבודה, אז היא פונה אלי להתייעץ. מאחר והיא הייתה אוזן קשבת שלי בתקופה די קשה, לא יכול לדחות אותה, למרות שאני יודע שזו הדרך שלה לנסות ולשמור על הקשר. המזל שהיא רחוקה, אז זה רק טלפונים. אני מניח שגם זה יגמר.

ובפינת המעצבנים התורנים - חברת הוט. כברו חודשים אני איתם בקשר לגבייה כפולה שהם גובים מהחשבון שלי. חברה לא אמינה, שרות לקוחות גרוע ביותר. כל פעם שמתקשרים ההמתנה לנציג היא בין 20 ל-40 דקות. כבר כמה פעמים הבטיחו שהעניין טופל, שיזכו את החשבון שלי, ויפסיקו לגבות, אבל ללא הועיל. נראה לי שרק אם אשלח להם מכתב מהמשרד, יתייחסו אלי ברצינות. לא מצליח להבין למה אי אפשר לקבל שרות כמו שצריך.