הקונפורמיסט

היום חוזרים לארץ. השבוע האחרון היה מתיש ביותר. עבדנו בלי הרף. סה"כ לא כל כך פשוט להקים שתי חנויות בארצות זרות, כשאתה לא מכיר היטב את הסביבה וכל דבר שאתה צריך, אתה צריך לחפש. אבל סה"כ התגברנו על הכל בצורה די יפה. ואתמול סיימנו לסדר את החנות האחרונה. בהסתכלות אחורה זה היה ממש אמיץ לצאת ככה ולקוות שהכל ילך כמו שצריך. לשמחתנו זה באמת קרה. אולי היכולת הזו שלנו להבין אחד את השני, בלי ויכוחים, כשכל אחד יודע מה הוא עושה, וסומך על האחר ועל ההחלטות שלו, עזרה לנו לעמוד במשימות שלקחנו על עצמנו.

והבוקר כבר ראינו שאתמול רכשו מהחנות הראשונה שגמרנו. את הרכישה הראשונה. די מרגש זה היה. מקווה שזה אות להמשך. בין לבין הספקנו גם לבקר במקום נוסף שבו אנחנו רוצים לפתוח חנות נוספת. והיעד של להגיע בתוך חצי שנה ל-5 חנויות עובדות נראה היום הרבה יותר אפשרי.

היום נחזור לארץ. עמוסי חוויות. ואחרי 10 ימים יחד, נאלץ לחזור לישון בנפרד. כנראה לתקופה די ארוכה, אחרי ששנינו השארנו את הילדים אצל האקסים לכל התקופה.

אבל הקשר הזה שנוצר העמיק כל כך בימים האלה, והיחד שנבנה לו, הוא הדבר האמיתי והרווח הגדול ביותר של כל מה שאני עושה.

עוד צעד קטן בדרך להגשמת החלום. שמח שמצאתי את זו שאיתה ביחד אפשר לעשות את הצעדים האלה. הצעדים להגשמת חלומות. לא דבר של מה בכך למצוא בת זוג שאיתה אפשר להגשים חלומות. ולא דבר של מה בכך שאתה יכול להגשים חלומות של בת הזוג. על הדבר הנפלא הזה שלמזלי קיבלתי, אני צריך לומר תודה גדולה כל יום. ואני אומר...