וכולם צוחקים איתי |
 כינוי:
RileyHorror בת: 36 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
When I Was A Painter
בריחה מבלוג זה כמו בריחה מהבית. אתה לא יכול יותר, אתה נחנק, אתה מרגיש לא שייך. אבל כשאתה מבלה בגלות הרבה זמן, אתה מתגעגע לדברים הקטנים והלא-חשובים האלה שבדרך כלל אתה לא שם לב אליהם, ואח"כ אתה מרגיש שאתה חייב לחזור הביתה.
אז את הבריחה שלי מהבית סיימתי, וכשהרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו, לא יכולתי לחשוב על שום מקום אחר לכתוב בו חוץ מבבלוג הזה.
אתם יודעים, הימים האחרונים היו מאוד עצובים עבורי. נושא מוריסי חג מעל ראשי ולא מצאתי מנוח. ועכשיו, לאחר שאמרתי לעצמי להפסיק לחשוב - והשתכרתי, ראיתי 'האביר האפל', סיימתי ספר והתחלתי ספר חדש - אני שומעת את השיר האהוב עליי של מוריסי - Irish blood, english heart - וכל התחושות שהיו לי כששמעתי אותו לראשונה חוזרות אליי. הייתי בהלם, אפשר להגיד. הרגשתי שאני שומעת את בן האדם עם הביצים הכי גדולות בעולם. וכל פעם שהגיטרה הופיעה בפזמון התהפכה לי הבטן מרוב התרגשות. מוריסי היה עבורי למשך שנה, מה שהסמית'ס היו בשביל המון בני נוער בשנות השמונים. הוא היה מסוג הדברים שנורא לא רציתי לראות תמונות, שנורא לא רציתי לראות הופעות חיות או קליפים, רק בשביל שלא יפגעו בעולם המושלם שיצרתי סביבי וסביב מוריסי. אז אני חושבת שאולי זה לטובה - מי יודע, אולי אם הייתי הולכת להופעה, הייתי מתאכזבת, והייתי שומעת את השיר הזה עכשיו בפחות התלהבות.
אז אולי באמת הכל לטובה. הדקה ה-90, תחנת הרכבת הסגורה, מיכל הדלק הלא-מלא-מספיק בשביל להגיע לתל אביב, בטחון העצמי הנמוך שלי בניווט בכבישי ישראל. אולי הכל לטובה.
בכל מקרה, התשוקה לצילום חזרה לי, ואני מתחילה להתמלא שוב. אני מנסה למלא את הימים שלי חוץ מבשעות שינה, כי נשארו לי רק 27 ימים כאזרחית. שבוע מהם אני אעביר בצפון עם שחר והילה, אנחנו נקפץ לנו בין סלעים ונהרות, נשן עם זאבים ונצטלם בפוזות מפגרות. הלהקה של אורי, ארז ושלי לא מתקדמת לשום מקום, כי אנחנו די מריחים את הסוף, בעיקר אורי ואני שמתגייסים חצי שנה לפני ארז. יש לנו ציפיות אוטופיות שכאלו, כמו שנבקש לשרת באותו בסיס. אלו כאלה רעיונות של וודקה זולה. בא לי ללכת למוזיאון הרצליה, אבל אני לא אפילו לא יודעת איך מגיעים לשם, או מה יש שם בכלל. סתם קראתי על זה בספר, ובא לי. בא לי גם ללכת להופעה של אסף אבידן, ולקנות את הדיסק של אסף אבידן.
איזהמוזרזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
