אני לא מצליחה להיות בתוך העור של עצמי. כל הגוף כואב לי. אני רק שוכבת במיטה ובוהה בתקרה. ביומיים האחרונים דיברנו קצת אבל כל פעם ששמעתי את הקול שלו התחלתי שוב לבכות. כל מה שאני רוצה זה רק להיות איתו ולהריח את הריח שלו. ואני יודעת שזה כבר לא יקרה.
החלטתי שאני רוצה להזדיין עם מישהו שאני מחבבת ויגרום לי להרגיש טוב. אז עברתי על רשימת הטלפונים שלי בנייד, אחד אחד וכל שם פוטנציאלי שראיתי רק העציב אותי עוד יותר והבנתי שאני לא רוצה להיות עם אף אחד מהם ושאף לא אחד יגע בי מלבדו. רק המחשבה להזדיין עם מישהו אחר ולא איתו מעוררת בי בחילה. לא רוצה שאף אחד אחר יגע בי, יהיה מעליי, יתנשף מעליי מלבדו.
אני לא רוצה לצאת. כל אינטרקציה כלשהי עם מישהו/י תגרום לי להרגיש יותר רע. אני רק רוצה להשאר בחדר שלי, להקשיב לאביתר בנאי ושהקירות שלי יסגרו עליי.
אני עצובה ומותר לי להיות קלישאתית ובנאלית, וזה כולל לכתוב פה שירי פרידה עצובים.
אז לצערי אין את השיר הזה ביוטיוב כי כמעט כל השירים שלו הוסרו.
לראות מה אני מרגיש אלייך
כמה שבועות אחרי השיחה האחרונה
מה אני רוצה ממך
אני מרגיש שאת גדולה עלי
יפה וערומה בתיאטרון רוסי
איך שאני שונא אותך ככה
לא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תשארי לבד לנצח
מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי
מאוד קשה פה כל הלבד הזה, אוי ואבוי לי
יש לי לחץ באוזניים
וסרטים כחולים בראש
יש לי עראק ופסנתר
ואין לי אהבה בינתיים.
יעל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית