משועממת כרונית...

אני לא מצליחה להירדם. אחרי שהתהפכתי במיטה והסתובבתי במשך שעתיים מחדר לחדר, אני מרגישה שלאט לאט אני מאבדת את שפיות דעתי.
אני כל כך לא רוצה להיות מאותן בחורות שמתלוננות כל הזמן. תמיד שנאתי אותן וחשבתי שהן סתם בכייניות אבל פתאום בקשר אמיתי כל כך הרבה דברים מפריעים לי ופוגעים בי.
אני מרגישה שהאקסית שלו נושפת בעורפי. הם נפרדו לפני שנה, בדיוק היום. ואני יודעת את זה כי הוא אמר לי, כמו שהוא סיפר לי כל דבר על הקשר שלהם. ואני לא אומרת שזה רע, בכלל לא. הם היו ביחד שלוש שנים וזה לא מעט זמן אבל אני מרגישה כל הזמן בנוכחות שלה.
הבעיה היא שאנחנו חולקות את אותו השם. אבל זה לא רק, היא באמת כל הזמן נמצאת שם, ברקע. וזה לא רק הסיפורים. זה גם ההשוואות. היא עשתה ככה, היא אמרה ככה...
והיום, אחרי הרבה מאוד זמן שלא הייתי בדירה שלו בגלל המבחנים שלי שאוטוטו נגמרים ראיתי תמונה שלהם על המקרר מאותם מגנטים שמקבלים בחתונות ואירועים. אני מכירה את המגנטים שיש לו על המקרר בעל פה, והמגנט הזה של שינהם ביחד מלפני שנתיים מעולם לא היה שם. אני לא מבינה למה הוא שם אותו שם, הריי היה ברור לו שאני אראה אותו. בהתחלה זה לא הפריעה לי... אבל במהלך היום הוא דיבר עליה והזכיר אותה כל כך הרבה פעמים.
והתמונה הזאת. הפאקינד התמונה המזויינת הזאת של שניהם על המקרר שמעולם לא הייתה שם ופתאום היא שם.

למה הוא עושה את זה ? לפעמים אני חושבת שהוא נהנה לפגוע בי בכוונה... באמת כך.
אני כל כך מיואשת, באמת. כל שבוע צץ משהו אחר ואני נפגעת ממנו.. ואני כל כך אוהבת אותו... ואני פשוט לא מרגישה את זה בחזרה.

היה לנו סופשבוע מדהים ביחד ועכשיו אני מרגישה כ"כ חרא.
נמאס לי להיות עצובה כל הזמן.

כמעט כמעט הסתיימו להם המבחנים. למעשה נשארו לי עוד שניים ועוד מועד ב' אחד על מבחן שעשיתי אתמול ונכשלתי כי לא זכרתי כלום והמצאתי תיאוריות חדשות בקרמנולוגיה. מעניין אם אני אקבל כמה נקודות על יצירתיות.. אולי אפילו המצאתי תיאוריה חדשה שבאמת תעזור לשיקום או לטיפול בעבריינים, מי יודע :P  היו לי השבוע ארבעה מבחנים ברצף, יום אחרי יום: בשלישי, רביעי, חמישי והיום.. עד שאתמול בערב דיי התמוטטתי ולקחתי חצי בקבוק רסקיו.
ואני צריכה לעשות עוד שתי עבודות, כמובן. שכחתי את עבודות הארורות.

תכננתי לעשות כל כך הרבה דברים בחודשים האלה עד שנה ב', מלבד לעבוד כמובן ולקחת קורסים בקיץ.
רציתי שזה יהיה קיץ מגניב, "summer of Yael"... ובינתיים שום דבר לא ממש יוצא אל הפועל.

אני מיואשת לגמריי. לפחות המצב עם הבחור הטוב וכייף לנו ביחד במעט שאנחנו נפגשים עכשיו בין העבודה שלו למבחנים שלי.

טוב, אני אפסיק להתלונן על לימודים... 

בתקווה שזה יהיה קיץ מגניב ובלי שאשבור את הרגליים כמו ג'ורג'... :P

שפחתכם.

טוב, אז תשכחו מהפוסט הקודם כי כל מה שנכתב בו לא הצלחתי ליישם. ההתנזרות הייתה קשה מידי.

 ובכן, אכזבה. 
אין דבר מאכזב יותר מלהתאכזב מהבחור שאת אוהבת. 
היום רציתי להגיד לבחור הטוב שאני אוהבת אותו. הקדשתי לזה הרבה מאוד מחשבה, יותר מידי האמת. 
מה גם שאף פעם לא אמרתי את זה  למישהו ורציתי להגיד לו את זה, רציתי להגיד לו מה אני מרגישה כבר הרבה מאוד זמן. 
אז היינו ביחד ואמרתי לו שאני רוצה להגיד לו מה אני מרגישה, הוא הבין מיד למה אני מתכוונת וביקש ממני לא להגיד לו את זה כי הוא לא יכול להגיד לי את אותו משפט חזרה. 
באותו רגע רציתי רק להעלם, לקום וללכת.. אבל בגלל שהיינו אצלי בחדר לא ממש יכלתי לעשות זאת, ורגע לפני שהרגשתי את הדמעה בזווית העין הוא ניסה להמציא כל מיני תירוצים והסחות דעת שהיו לו בתקופה האחרונה ובזה זה נגמר.
אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתי כ"כ רע. ואני לא יודעת מה לעשות עם המידע הזה עכשיו.
להתנהג כרגיל? או להיות אימפולסיבית כתמיד ולעזוב הכל. 
קיללת השלושה חודשים שלי. לא נראה לי שאיי פעם אהיה עם מישהו יותר משלושה חודשים.
שוב אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר שהם לא מרגישים כמוני. חשבתי שאיתו זה נגמר, לפחות לעת עתה.

אני צריכה ללמוד ואני לא יכולה לחשוב על כלום, רק ערק יעזור פה. חברי הטוב באמת.