משועממת כרונית...

וואו לא הייתי פה מלא זמן... אבל נראה שכולם לא השתנה :)
השבועות האחרונים היו עמוסים בעבודה, מפגשים חברתיים ומעט מאוד שעות שינה. אני כבר לא פרגית צעירה וקשה לצאת כמעט כל ערב, זה נשמע קצת כמו אוי אוי אוי אבל זה מתיש. 

אז דכאון, הפסדנו בבחירות ואני רוצה לקפוץ מהגג. הייאוש שאפף אותי בשבועות האחרונים לקראת הבחירות הלך והתגבר. לא היה בי ולו לרגע אחד פרץ של תקווה, אפילו לא זיק אחד. אחותי משום מה הייתה אופטימית למדי, אבל כגודל הציפיות גודל האכזבות. הריי הרוב המוחלט פה הם הדיוטות ובורים, כך שלא חשבתי לרגע שאיזה שינוי יקרה פה. לא נורא.. בסוף כולם מתים.
לפחות עבדתי בבחירות ואני ארוויח עוד חודשיים (!) 600 ש"ח. זה רק עלה לי בדמעות ועצבים כי הבחורה הטיפשה שהייתה אחראית על הקלפיות בעיר עשתה מיליון טעיות במס' הקלפי שלי ורק 6 שעות לפני הבחירות הטפסים הגיעו אליי. זה היה סיפור ארוך, מעצבן ומתיש שנפרס על שבוע שלם של עצבים ואינספור טלפונים לגברת הזאת ואין לי כוח לספר אותו כי אני אתעצבן שוב..

יצאתי לדייט השבוע, אחרי כמעט שנה שלא הייתי בדייט (הדייט מלפני שלושה חודשים לא נחשב, הוא היה עם מישהו מהתיכון וזה נועד לכשלון עוד לפני שזה התחיל). בערך חצי שעה אחרי שהדייט התחיל גיליתי שאני מכירה את הבחור דרך חברים משותפים ויש לנו הרבה מהם, אבל מזל שלא התפתינו והחלפנו פייסבוק.. כי אז סביר להניח שאם היינו רואים את הכמות המשותפת היינו מוותרים מראש. וזה נחמד ככה שהחברים המשותפים שלנו לא יודעים שיצאנו. אני לא סיפרתי להם (אחת מהן חברה ממש טובה שלי), בתקווה שגם הוא לא סיפר. היה מאוד נחמד, הדייט זרם ובסוף הגענו לfirst base :) החלטתי שהפעם נעשה את זה צעד צעד. מקווה שיהיה גם דייט שני כי הוא ממש ממש חמוד.

אז סקס עם האקס לא היה. זו הייתה דרך נלוזה להכניס אתכם לפה. מוהאהא. אבל היה כמעט.
נפגשנו שוב אתמול, שוב אותן הפגישות הידידותיות שלנו.. לפחות זה היה התכנון. אבל אני חושבת שלו היו קצת תכניות אחרות...
יש לו השבוע יום הולדת אז הבאתי לו ג'וינט מתנה והוא נורא שמח. ואז הוא הציע שנלך למסעדה שהיינו בה בדייט הראשון שלנו. פה חשדתי. הלכנו למסעדה, שהיא רומנטית, חשוכה ואפלולית.. וגם הנשיקה הראשונה שלנו הייתה מחוצה לה. ישבנו ממש קרוב לשולחן בו ישבנו בדייט הראשון ודברנו על הצרות שלנו, כרגיל. אחרי שהייתי מסוחררת מעט מהיין הוא הציע שנלך אליו לעשן קצת. פה חשדתי שוב. אבל זרמתי... למרות ששום דבר טוב בטח לא יכול לצאת מזה. מופקרת שכמותי. רק לשם הבהרה- אני לא אוהבת אותו, בטח שלא מאוהבת בו. הגענו וההרגשה של להיות שוב בדירה שלו הייתה הכי מוזרה בעולם. לא הייתי אצלו מאז שנפרדנו ועברה כבר... ואוו- שנה וחצי! אז עישנו קצת ואז הוא התחיל לדבר עלינו. גם פה חשדתי. הוא התחיל להעלות זיכרונות ואמר כמה טוב היה לנו ביחד, איזה חיבור טוב היה, איזה סקס טוב.. וכו' וכו'.. הייתי אצלו בערך שעה ושום דבר לא קרה. אבל ברגע שעמדתי ללכת ועמדתי ליד הדלת זה פשוט קרה. התנשקנו ובלי לשים לב, מצאנו את עצמינו על הספה ואחרי כמה שניות הבגדים התחתונים שלנו היו פזורים לכל עבר. אחרי 10 דקות בערך של לא זיון על הספה עברנו למיטה ואז הוא קיבל הודעה ונעלם. האקסית האחרונה שלו, זו שהם נפרדו לדבריו לפני שבועיים שלחה לו הודעה ופה זה נגמר. בלי סקס ובלי כלום. הוא עמד לו שם עם הזין עומד והלך לדרכו. וכך זה נגמר. בתור אחת שלא מאמינה בסימנים זה היה סימן. אבל לא נעלבתי, כל אחד נמצא היום כבר במקום אחר וזה פשוט לא היה צריך לקרות. אז אספתי את בגדי והלכתי לדרכי.
אבל היה נחמד ופתאום להתנשק איתו ולהיות איתו, הרגיש כמו "לחזור הביתה", הדבר הכי מוכר שיש.. אבל לפעמים גם בית טוב צריך לעזוב.
הווו כמה קלישאות יש בפסקה הזאת.. 

השיר הזה שובר לי את הלב