היום זה היום האחרון לשנות ה-20 של חיי. מחר אחליף קידומת ואהיה בחורה בת 30 שפקינג יש לה עדיין בלוג פעיל בישראבלוג מגיל 17. יפה לי ועם זאת גם קצת פתטי לי.
אבל פקינג סוף שנות ה-20 לחיי, זה היה חתיכת עשור. כל כך מורכב, מלא רבדים, תהפוכות, רגשות, מסיבות, שיחות, החלטות, מערכות יחסים וזיונים, שכל ורגילים.
לא, אני לא הולכת לסכם פקינג עשור למרות שממש בא לי. אבל פאק איט- זה היה עשור מדהים! עם כל החרא שהיה לי בו, עשיתי את הכיף של החיים שלי. אני מאחלת לכל בנאדם בעולם את העשור הכיפי שהיה לי.
נכון, אומנם נכנסתי להריון (והיה יכול להיות לי היום ילד בן 8!!) וכמעט נאנסתי, מין הסתם אני לא מאחלת את זה לאף אחת, אבל חוץ מכמה מהמורות בדרך שרק חישלו אותי זה היה עשור מדהים! גם אם שברו לי את הלב מליון פעם, אם שברתי פעמיים את הקרסול ברגל שמאל וימין והייתי בגבס, אם הייתי חולה באבעבועות רוח בגיל 23, אם בגיל 25 עשיתי שלישייה עם שני ידידים שלי, אם הזדיינתי עם למעלה מ-30 גברים, אם הייתי בטיפול פסיכולוגי שנה וחצי ובחצי השנה האחרונה חזרתי שוב לטיפול, אם הבן זוג שלי זרק אותי כי הוא כבר לא אהב אותי ואמר לי את זה בפנים ואם בן זוג אחר בגד בי כל החצי שנה שהיינו יחד, אם התנדבתי שנה בגהה והייתי חצי מהזמן שלי בדכאון רק מהדברים שראיתי שם-
עשיתי את הכיף של החיים שלי! באמת באמת... זה היה עשור מדהים ואני מאחלת לכולם את החוויות שצברתי.
אני רק לא רוצה שהעשור הרביעי לחיי יהיה משעמם וחד-גוני... אבל אני לא חושבת שאני בנאדם משעמם, אז אני לא חושבת שהוא יהיה כזה. מקווה לפחות.
אז... שנות ה-30- Here I Come !
נ.ב-
שלא תחשבו שאני כזאת שמחה מזה, בטח לא מהחלפת הקידומת ובטח שבטח לא מהיום הולדת. אני כבר חצי שנה בדיכאון... אבל זה יקרה בין אם אני רוצה או לא, אני פקינג מזדקנת ויש לי כבר שערות לבנות על הראש וכמה קמטים במצח וליד העיניים. אז אני אלך לצבוע את השיער ולעשות בוטוקוס. כי זה מה יש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית