האמת שלפני יומיים יום הולדת, אבל מה זה כבר משנה. קשה להאמין, אבל הגעתי לשנתי האחרונה בעשור ה-20 של חיי. כאב גדול, ואני לא רק מדברת על כאבי הגב וברכיים שתופסים אותי מידי פעם אחרי הפילטיס.. אלא על כאב לב גדול כזה שתופס אותך באמצע החיים ונותן לך wake up call ששנה הבאה אתה כבר זקן בן 30 שעדיין ישן על הספה בבית הוריו. כזה כאב.
אבל למרות שאני שונאת את הימי הולדת שלי ותמיד יש לי ציפייה גדולה מהם והם תמיד מאכזבים, הפעם היום הולדת שלי היה איך להגיד.. מושלם למדיי!!!
הוא התחיל ביום שני בערב, יום לפני המאורע הגדול. אחותי האהובה הזמינה לי ולה כרטיסים לאהוד בנאי בשוני והיה פשוט מושלם.
להלן תמונה. סלחו לי רק על האיכות הגרועה, ישבנו רחוק והגלקסי 5 שלי התאמץ מאוד לצלם ברור.
אחרי ההופעה ישנתי אצלה כדי לחגוג לי למחרת ולעשות יום כייף של קניות ואוכל. וכך היה. הלכנו לדלל בשעות צהריים מוקדמות ושתינו קאווה טעימה למדיי ב12 בצהריים ואכלנו קינוח מושחת למדיי שהיה טעים בכדי לתארו במילים. תמונה.
אחרי ארוחת השחיתות נסענו לשוק הפשפשים לקנות לי עוד מתנות וחזרתי משם עם שלל.. כשבדרך חזרה אמרנו למה לא נלך לעשות שתינו קעקוע ספונטני. וכך היה. נכנסנו לקיפוד, אמרנו שאנחנו רוצות לעשות קעקוע קטן שתינו ושאלנו אם יש חצי שעה פנויה. הייתה חצי שעה פנויה וקיבלו את שתינו במקביל (מאוד לא טיפוסי לקיפוד!). זה כבר נהייה שכיח למדי אצלי לעשות קעקוע יום הולדת, עשיתי גם בשנה שעברה (ולפני שנתיים) וזה הדבר הכי כייפי בעולם!
תמונה.
למי מכם שלא מכיר את הארי פוטר, זה הסמל של אוצרות המוות. כן, אני גיקית.. יאללה, שנה הבאה קעקוע גדול על כל הירך :)
בהמשך היום נפגשתי עם חברים בסנטר, אח"כ נפגשתי עם חברים אחרים לארוחת ערב במוזס... וזהו פחות או יותר.
בסוף סיימתי את היום הזה מותשת, עייפה ועם כאבים ברגלים כיאה ליום הולדת 29 הארור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
