משועממת כרונית...

ימים קשים עוברים עליי ואני מיואשת. אני מתנזרת מכל דבר שעושים בו כייף: לשתות, לצאת, סקס, אינטרקציה חברתית.
גזרתי על עצמי התנזרות כללית במשך חודש עד לסיום העבודות והבחינות ובינתיים הסיוט הזה נשמך שבוע ואני על סף קריסה.
רק לצורך המחשה, את המאמר האחרון להיום סיימתי לקרא לפני כרבע שעה והתחלתי ללמוד בשתיים עשרה בצהריים כשבאמצע היום ההפסקה המצטברת לא עלתה על שעתיים. עצוב. 
ועוד יותר עצוב כשחברה שלי מתקשרת בעשר בערב ומודיעה לי שהולכים למסיבת חוף ואני אומרת לה שיש לי עוד שלושה מאמרים לקרא.
והעצוב הוא שאני באמת קוראת אותם.  
אני ממורמרת. כולם בפייסבוק מעדכנים מסיבות וים ואני לא יוצאת מהבית.

אני והבחור הטוב החלטנו שלא נפגשים עד סוף הבחינות אבל בינתיים אני מרגישה כמו איליין בפרק ההתערבות ואני מרגישה מטומטמת. 

אני צריכה זיון חפוז אחד רק כדי לחזור לעצמי. אבל זה לא יקרה בזמן הקרוב כי גם לו יש בחינות.

אני מתוסכלת :/

 ולא איכפת לי שאומרים לי שזה ישתלם ולא יהיו לי מועדי ב' (ממש) אני רק רוצה לבהות, לרבוץ ולא לעשות כלום. 

:(