האם זוהי לא קלישאה שחוקה מידי להאשים את המחזור החודשי במצבי רוח ודמעות שלא מפסיקות לרדת ? או להאשים שיר ששמעתי בלופ וגורם לי לעצבות נוראית ? ועוד קלישאה מצד מזג האויר שדווקא עכשיו אחרי ימים ארוכים של חום נוראי, דווקא עכשיו התחיל לרדת גשם. אני שונאת קלישאות. באמת, אין דבר שאני שונאת יותר מזה ומאנשים שמשתמשים בהם על בסיס קבוע כדאי לתאר מצבים וסיטואציות.
עבד איתי פעם באורנג' אחד כזה שכל משפט שני שהוא היה מוציא מהפה היה קלישאה. אינספור פעמים תכננתי את הרצח שלו לפרטי פרטים מרוב העצבים שהיו לי כשדברתי איתו. זה היה נחמד. רבתי היום עם אמא שלי, היא עצבנה אותי ועם אחד החברים שלי, גם הוא עיצבן אותי. עם אמא שלי זה בנוהל שישי, אבל אני חושבת שאותו חבר כבר לא מעוניין בחברותי.
אח"כ התקשרתי לבחור הטוב שירגיע אותי. הוא אף פעם לא שמע או ראה אותי בוכה. הוא תמיד שמע סיפורים על התבכיינות כזו או אחרת, אבל אף פעם לא נכח באותם רגעים. היום זה השתנה. הייתי צריכה לשמוע את הקול שלו כדי להירגע ואיך ששמעתי אותו הדמעות זלגו מעצמן.
הדיסק החדש של ברי עושה לי לא טוב. איך שאני מתחילה לשמוע אותו אני בוכה. גם אם אני מרגישה מצויין.
אני שונאת את התקופה הזאת של השנה, גם היא עושה לי לא טוב. אני גם רוצה שהשנה הזאת כבר תגמר. אנ לא רוצה לחזור להיות עצובה.
שפחתכם. נ.ב- לא איכפת לי אם הפוסטים שלי מתחילים להשמע אותו דבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית