משועממת כרונית...

אני שונאת עבודות לחופש. אני צריכה לעשות עבודה בקרימינולוגיה ושיעורים בסטטיסטיקה ואני עושה הכל כדי לא לעשות אותם. 

אני מסדרת את הmp שלי, מוסיפה שירים, מוחקת שירים.

בולשת אחרי אנשים בפייסבוק, מרפרשת כל כמה דקות לראות אם למישהו יותר משעמם ממני. רק 26 אנשים מחוברים... כנראה שכולם עושים משהו בחג הזה. אני מתחילה עם חברה שלי בשיחה, למרות שלא ממש בא לי לדבר עם מישהו.

סידרתי את השולחן של המחשב מערימות דפים ואינסוף כבלים וusb שהיו עליו.

שלחתי סמסים לבחור הטוב. הוא עדיין לא ענה... מעניין מה הוא עושה.

שמעתי את הדיסק החדש והמדהים של ברי סחרוף שמעציב אותי מאוד וגורר אותי חזרה לתקופות פחות משמחות.

בדקתי מיילים פעמיים למרות שאף אחד לא שלח לי כלום ב-24 שעות האחרונות.

השקפתי החוצה מבעד לתריסים ובהיתי ברחוב עד שהגפתי אותם ולא הפסקתי לחשוב על עוד דברים שאני יכולה לעשות מלבד העבודה הזאת שעליי לכתוב בה רק 5 דפים. פאקינג 5 דפים !! אבל החמישה דפים האלה עולים לי בבריאות. אני צריכה לכתוב עבודה קצרה על המתות חסד וכל מה שבא לי לעשות זה לבצע בעצמי המתת חסד, רק כדי לא לכתוב אותה. 

הייתי מזריקה לעצמי מנת ייתר של משהו. אני מתלבטת בין אינסולין להרואין. האפקט של שניהם דיי דומה ומידי. קצת קצף מהפה ופרפורים. לא משהו מאוד מלכלך. וזה אפילו לא יחשב כהתאבדות כי אני אכתוב מכתב ארוך שיסביר את מעשיי, ולפי המאמרים שקראתי זו הריגה הנובעת מחסד שעושים עם החולה. אז אני רק עושה עימי חסד כדי לא לעשות את העבודה הזאת... מה גם שהיא עושה אותי חולה. 

אולי אני אלך לקרא פרק בספק שהתחלתי אתמול. משהו קצר. פרק אחד או שניים. אולי בעצם אני אגמור את כל הספר. הוא לא כ"כ ארוך. רק 200 ומשהו עמודים. כן, אולי אני אקרא.

אני אעשה הכל כדי לא לעשות את העבודה הזאת.

הבחור הטוב רצה שאבוא לישון אצלו היום ואולי נראה סרט, ואני אמרתי לו שאני צריכה לעשות את העבודה הזאת.

מממ... התחלתי לעשות אותה, כתבתי חצי עמוד. זאת אומרת שנשארו לי עוד ארבע וחצי עמודים. אבל אז אמא קראה לאכול צהריים ושחזרתי הכל נתקע והייתי צריכה לעשות ריסטרט למחשב ועכשיו אני אפילו לא זוכרת איפה שמרתי אותה. 

טוב, מצאתי אותה. אוף.. זה אומר שאני צריכה להמשיך לעשות אותה. :/

אולי אני אשלם למישהו לעשות לי אותה... מישהו מעוניין ???