משועממת כרונית...

את הערב שלי העברתי בשיחה ארוכה כבת שעתיים עם... המרצה שלי.

כן זה מעוות ומוזר לגמרי אבל הוא כבר לא המרצה שלי. סיימתי איתו את הקורס בסמסטר הזה והיום היה המבחן ושלחתי לו הודעה בפייסבוק והתחלנו לדבר ומפה לשם השיחה גלשה לה. ולפני ששמתי לב עברו להן שעתיים. הוא אחד האנשים היותר מעניינים שיצא לי לדבר איתם ויש לנו לא מעט נוספים משותפים (זה המרצה שהייתי נוסעת איתו ועם עוד כמה בנות חזרה לפ"ת) וכייף לי לדבר איתו, ואנחנו מדברים על הכל... אבל פתאום במהלך השיחה הוא הזכיר את זה שאין לו כוח לבדוק את המבחנים של היום ולהתלונן על המבחן שלו לדוקטורט ולדבר על הסטודנטים ופתאום זה חזר להיות מוזר נורא. ואז הוא שיתף אותי בכל מיני דברים, ומצד אחד כייף לי נורא לדבר איתו ומצד שני אני חושבת לעצמי פאק זה המרצה שלי אני לא אמורה לדעת את הדברים האלה עליו !
כוסעמק. זה לא שאני רוצה איתו משהו, אני אפילו לא נמשכת אליו... אבל אני לא יכולה להפסיק לדבר איתו ומשום מה זה ממש מפריע לי. כאילו אני עוברת על החוק או משהו ...
אווף.