לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משועממת כרונית...


עשרים ושמונה ימים...שש שעות...ארבעים ושתים דקות...שנים עשר שניות...אז העולם הסתיים.

Avatarכינוי:  היפשושית

בת: 40

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2010

הכרזת מלחמה !


חם לי. אני עם פיג'מת פליז ורודה, תה ומזגן על חום של 26 מעלות. הקור של אריאל גורם לי לרצות להתחמם ייתר על המידה.

אני כרגע במצב רוח רע במיוחד אז אני רוצה גם להשכיח אותו והדבר היחיד שיעזור לזה, זה לכתוב על מעללי היום. 

 

היום היה לנו סיור באולפניי הרצליה בחסות התואר. ממש שנאתי את כל השיט הזה כשהייתי בתיכון, היינו הולכים להיות קהל של כל מיני תוכניות נלוזות כמו יצפאן או יאיר לפיד ואני שונאת את שניהם. היום היינו קהל בתוכנית חדשה של ערוץ 23. כן, כן ערוץ 23! זוהי תוכנית של עינב גלילי שקוראים לה "חדר 101" והיא תעלה בעונה החדשה של הערוץ (יש דבר כזה!), זו תוכנית ראיונות קלילה אחד על אחד והיום התארח בה שי גולדן. אחרי הקלטת התוכנית האהבה שלי לבחור גברה על הפאדיחה והמבוכה ועשיתי את הדבר שהבטחתי לעצמי שלעולם לא אעשה וביקשתי להצטלם איתו. אני יודעת שזה כ"כ ישראלי ומגוחך, אבל אני אוהבת את הבחור ולהקשיב לו במשך שעה מדבר על עצמו זה היה פשוט עונג צרוף.

אחרי הקלטת התוכנית עשינו סיור במקום, האמת שהיה משעמם למדיי וחוץ מחתולים חמודים לא היה שם שום דבר מעניין להסתכל עליו.

הייתה אמורה להיות לנו הרצאה עם טל ברמן אבל הוא איחר לתוכנית של עצמו אז ההרצאה נדחתה.

אחרי הסיור חברה שלי ואני לקחנו טרמפ לפ"ת עם אחד הבחורים מהכיתה שהיה בדרכו חזרה לאריאל. בדרך עצרנו את האוטובוס מאריאל לפ"ת והתיישבנו באחד הספסלים האחוריים של האוטובוס. לא עוברת שניה ואנו שומעות את מיטב להיטי עופר לוי ודומיו מתנגנים כשערסים מהשורה האחרונה של האוטובוס החליטו להנאים את שהותנו איתם.

הייתי במצב רוח רע, זה פשוט לא היה היום שלי. הוא היה ארוך מידי ואני הייתי עייפה ורעבה והחלטתי להשיב במלחמה. לא עוד !

לקחתי את פלאפוני האהוב והגבתי כשאני שמה להם מטאליקה בווליום הכי גבוה שיש לי. כמובן שקבלתי מבטי שנאה מהיושבים לידי אבל עניתי להם בעיניים רצחניות שכל עוד הערסים לא משתיקים את הגועל נפש שלהם אני לא משתיקה את שלי. לא עוברת דקה אחרי ש Battery מתחיל להתנגן ויושבי האוטובוס התחילו להוציא את זעמם על הערסים מאחור והחלו לצרוח עליהם לסגור את זה.

המטרה הושלמה אך בצער רב כשהבנתי שיושבי האוטובוס יכלו לסבול את הסלסולים הערביים שהתנגנו להם ולא את הגטרות המופלאות של מטאליקה.

כך שזו הייתה גם סוג של אכזבה.

אני חושבת שאתחיל לאמץ את השיטה הזו לעיתים קרובות יותר וכל פעם שאשמע איזה ערס קטן ששומע מוזיקה ללא אוזניות אשים את המוזיקה שלי ואתיישב דווקא לידו.

 

 

 

וכדי שגם אתם תוכלו להנות מהשיר, למרות שאני יכולה לחשוב כרגע רק על אחת שתדע להעריך אותו:

 

 

 

 

לילה טוב וגוד שעבס

שפחתכם

נכתב על ידי היפשושית , 16/12/2010 22:58  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



73,974
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפשושית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפשושית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)