משועממת כרונית...

דווקא כשהכל מתחיל לחזור לעצמו והכל הולך בערך כמו שצריך ועל מיי מנוחות, תמיד בשלב הזה משהו חייב להתערער.

הפעם כנראה שלטובה.

אתמול נפגשתי עם הבחור הטוב אחרי שלא התראינו דיי הרבה זמן ולא בגלל חבר שלו אלא בגלל אילוצי עבודה, והלכנו למקום מצויין בת"א שהחלטתי לאמץ בחום. הגענו מוקדם יחסית וישבנו לבד על הבר. היה מצויין, שתינו, הייתה מוזיקה מעולה, צחקנו. זה אחד האנשים שהכי יודעים להצחיק אותי מסתבר. היה לי ממש כייף איתו.

אחרי שעה בערך נכנסת לפאב חבורה של שלושה גברים רועשת למדי והתיישבה מולנו על אחד השולחנות. מהרגע שהם נכנסו לפאב יצרנו קשר עין האחד עם השני ולכל אורך הערב הם ניהלו דיון קולני על סקס כדי שגם אנחנו נזכה לשמוע מפניני הלשון שלהם.

בדיוק ברגע שאני והבחור הטוב החלטנו לעזוב את המקום שלושת הגברים קראו לי לשולחן שלהם כדי להחליט על הסוגיה שהם דנו בה לא לפני שהם הציגו עצמם בטאטוס שלהם- רווק בעייתי, גרוש טרי ותפוס חזק. והסוגיה הייתה האם אפשר לקיים מין אנאלי עם בת הזוג ולגמור לה על הפנים. אני והגרוש אמרנו שבשום אופן לא ושזה לא משהו שעושים עם בת הזוג כי זה מפחית את הערכה של הגבר כלפיה ויש לעשות את זה בסטוץ ולא בזוג. הרווק הבעייתי התעצבן וניסה לשכנע אותנו אחרת בטענות כאלה ואחרות ולא הצליח. בשלב זה גם חברי נקרא לשולחן כדי לתת את דעתו הגברית בנושא. לא עוברות מספר דקות וכבר ישבנו איתם וניהלנו דיון קולני. רק הבחור התפוס ישב בצד והביט על הנעשה בשקט. חבל, דווקא הוא היה החמוד מכולם. באיזשהו שלב מאסתי בצעקות הגברים שגברו על קולי הקטן והנשי והתחלתי לדבר עם הבחור התפוס. הוא התעניין מאיפה אני ומה אני עושה והציג בפעם הראשונה את חבריו לשולחן, כולם היו מעל 30, ונראו כחבורה הכי לא קשורה אחד לשני. בשלב זה הרווק הבעייתי כינה אותי "ספרנית". אני לא יודעת למה או איך אבל כבר כמה פעמיים בחיי הכינוי הזה דבק בי מגברים כאלה ואחרים, ואז הגרוש הסכים איתו ואמר שאני אכן "ספרנית" שרק צריכים להוריד לה את המשקפיים....

אני לא יודעת אם לאהוב את הכינוי הזה או לא. כרגע אני לא. וכן, אני יודעת מה הכינוי אומר.

הרווק הבעייתי המשיך והוסיף שאני פחדנית ואני לא יכולה להקשר לגברים כי אני ממצה אותם מהר מאוד ואני משתעממת מהם לכן אף פעם לא הייתי במערכת יחסית ואולי אף פעם גם לא אהיה, ואז אמר שאני טלה טיפוסי.

אם יש משהו שאני באמת שונאת זה אנשים שאין להם מושג מתי נולדתי ומה המזל שלי שאומרים לי שאני טיפוסית למזל שלי!

הוא לא הוסיף במילים ועבר לשבת לידי ואמר שאם אלך לשירותים הוא יראה זאת כהזמנה וילך אחריי. כמה יהיר מצידו.

איך תמיד יוצא לי להכיר את כל הגברים המפוקפקים האלה...

בזמן שהוא ממשיך ללחוש לי באוזן משפטי זימה כאלה ואחרים אני מסתכלת על חברי הטוב ששקוע בדיון מעמיק עם הגרוש ומייחלת שיגאל אותי מהרווק. מה גם שבאותו הרגע באותו הצטרכתי להשתין ודמיינתי במוחי את הבחור הולך אחרי ומבצע בי את זממו. אחרי כמה דקות ביקשתי מחברי שישים עין על הבחור וישמור עליו, הלכתי להטיל את מימיי כשראיתי שהוא אכן אחרי. בשרותים פגשתי את הגרוש וביקשתי שישמור על הרווק שלא יכנס והוא אכן עשה זאת. אחרי שעשיתי מה שעשיתי שבתי לחברי, שלמנו וברחתי מהמקום לא לפני שהגרוש ביקש את הטלפון שלי מבלי שהרווק ישים לב. כמובן שסרבתי.

בדרך חזרה הדברים שהרווק אמר לי התחילו לחלחל יותר ויותר והתחלתי להרגיש ממש רע. אפילו החלה לרדת לחלוחית בזווית העין שגרמה לבחור הטוב להראות מודאג. ואז סיפרתי לו הכל. כל מה שקרה בארבעת החודשים האחרונים. מה הרגשתי, מה עשיתי. ספרתי לו שאהבתי אותו ומה זה עשה לי להיות איתו. סיפרתי לו גם על הקשר המוזר שיש לי עכשיו עם החבר שלו ושאני לא מפסיקה לחשוב על האקסית (הוא חבר טוב של האקסית) שלו כשאני איתו.

לא החסרתי שום פרט.

והוא כהרגלו היה מקסים ומבין. התנצל מדי פעם שלא שם לב וידע ולמעשה הזכיר לי  מה גרם לי להתאהב בו מלכתחילה.

הודתי בפניו שעכשיו אני כבר לא מרגישה כך אבל אני עדיין אוהבת אותו ואוהבת להיות איתו. הוא פשוט אחד הבחורים הכי מקסימים שהכרתי, ולא חשבתי שאני יכולה להיות כ"כ פתוחה וגלויה עם מישהו שאני מכירה כל כך מעט זמן.

וגילתי שהוא אכן לא סיפר לחבר שלו ששכבנו, אז אני עדיין לא מבינה את פשר המשפט שהוא אמר לי לפני שבועיים כשהיינו יחד.

אז כל האמת יצאה לאור וההרגשה מצויינת! לא, יותר ממצויינת. כאילו אבן של עשרות טונות ירדה לי מהלב.

שפחתכם.