משועממת כרונית...

איזה כייף זה לצאת מדפרסיה, אחד הדברים האהובים עליי. כבר מיום ראשון בבוקר הרגשתי מצויין ושכוחי חוזר אליי והיה לי באמת שבוע טוב.

ה"היי" הזה עלה לי רק בשני ג'ינסים, חולצה, הדיסק החדש של הכנסייה ושני זוגות עגילים. אני אמורה להיות סטודנטית תפרנית, אבל כל עוד אני מקבלת משכורת אז על הזין שלי :)
אפרופו משכורת, אתמול אחרי הלימודים הגעתי לאורנג' ועשיתי טופס טיולים. היה מתיש מאוד, הרבה התרוצציות ממקום למקום. לקחו ממני את מספרי האהוב וקבלתי מספר חדש, הייתי "רק" צריכה לשדרג את המכשיר שלי לבלאק-ברי כדי להכנס לתוכנית סטודנטים ארורה, כך שאחי ממחר יתחדש לו עם המכשיר. כן, לא מעניין כ"כ.

כשטוב לי אז הכל נשמע כל כך משעמם...

מה שהיה עם "הבחור הטוב" נגמר פחות או יותר. זה מצחיק כי עד ששכבנו הייתה לנו לכאורה את המערכת יחסים המושלמת, שיחות כל יום ונפגשנו לא מעט ומהרגע ששכבנו במקום לקרב זה רק הרחיק. מוזר. עד עכשיו היה לי ההפך, סקס שמקרב ובלי שום תוכן.

למה אני לא יכולה לקבל את שניהם יחד !? 4 שנים אני מנסה ושום דבר לא מצליח, כנראה זו אני. זה חייב להיות אני, לא יכול להיות שכולם מצליחים במשהו ורק אני נכשלת. אבל מה אני עושה לא טוב !? שנה ומשהו אצל הפסיכולוג ושוב הכל חוזר על עצמו. זו תחושת כשלון שאין לי מילים בכדי לתאר אותה.

גסתי אומרת שהיא רואה שלא טוב לי ושאני צריכה לחזור לפסיכולוג שלי. אני יודעת שאם אני אתקשר אני ארגיש עוד יותר כשלון ותחושת תבוסתנות שאני לא יכולה להיות חודש בלעדיו. אפילו לא חודש...

מוזר, פתאום יש עכשיו ב99 fm את השיר הזה, כאילו מישהו צוחק עליי...

אין לי עוד מה לומר...

שפחתכם.