משועממת כרונית...

(כי לא מצאתי משהו יותר טוב לחשוב עליו ככותרת)

כל כך טוב לי בזמן האחרון שאני אפילו לא יכולה לתאר את זה במילים.

העבודה, החברים הלימודים שמתקרבים, כל כך טוב לי שכשרע לי אני אפילו לא נותנת לו את האפשרות להשאר ולהתמקם כמו שאני אוהבת.

על זה ועל דברים אחרים נוספים דברתי היום בטיפול אצל שאול, והתחלנו לעשות מן שיחת סיכום אחרי שהודעתי לו שלא אוכל להמשיך בטיפול כשאתחיל ללמוד, בגלל השעות, העומס הצפוי ומשום שאפסיק לעבוד ולא אוכל להרשות לעצמי ללכת אליו ב 1600 ש"ח לחודש כשאהיה מובטלת...

השעה איתו הייתה מדהימה הרגשתי באמת טוב, ואני באמת מרגישה טוב... זו רק הבחילה הזאת שמלווה אותי מאז שיצאתי שוב מהדלת שלו והמחשבה ש"אני יוצאת לשם" והוא לא יהיה איתי לעבור את כל זה. וזה כ"כ אידיוטי, כי אני נמצאת אצלו רק שנה ומשום מה אני לא מצליחה לחשוב עליי בלעדיו.

אז שתיתי קצת יותר מידי בתקופה האחרונה ועישנתי ג'וינטים... יכול להיות שההרגשה הטובה הזו היא רק האנג אובר מתמשך או סתם "היי" חד פעמי ?

כי אני באמת מרגישה שינוי, ושמשהו זז שם. פשוט קשה לי לחשוב שעוד חודש הוא כבר לא יהיה חלק מהחיים שלי.

שפחתכם.