משועממת כרונית...

אז אני עדיין חולה בבית, כבר עברו שישה ימים והחום לא יורד לי... באסה.

הייתי אצל הרופאה שלי שלוש פעמיים בארבעה ימים. אני במקומה, ובכן... לא הייתי עושה במקומה כלום.

כל כך משעמם לי בבית שאני מתחרפנת. הפייסבוק כבר הפסיק לספק תוכן, האנשים משעממים מידי לדבר איתם, אין לי כוח לראות טלויזיה...

אני רק ישנה כל היום. היום אפילו מצאתי את עצמי רואה את המשחק בין אנגליה לגרמניה. היה נחמד האמת, וניצחנו.

האמת שמשהו הטריד אותי לאחרונה.

בשבועיים האחרונים, שלושה בחורים שהייתי איתם בקשר כזה או אחר ולא דיברתי איתם במשך כמה חודשים פנו אליי פתאום.

זה התחיל עם הבחור שכתבתי עליו לפני כמה פוסטים, ההוא שבסופו של דבר שכבנו.

אחרי יומיים בערך פנה אליי הבחור הראשון שעשיתי את זה איתו. זה בחור שעד היום מנסה להכניס אותי אל מיטתו שוב ושוב. במשך 5 שנים מאז הפעם ההיא הבחור מבקש באינטנסיביות ודבקות במטרה (ראויה לציון, האמת) שניפגש. פתטי למדי. אז לפני כמה ימים הוא ניסה את מזלו בפעם המי-יודע-כמה וכמובן שהוא זכה ל'לא' נוסף (צר לי, אבל הפעם הראשונה לא זכורה לי כזיון חיובי. ונכון, זו הייתה הפעם הראשונה שלי ורוב הסיכויים שהיא תהיה גרועה למדי. אבל למה לשחזר את זה שוב ? אולי זה היה הוא הגרוע ?)

כמה ימים אח"כ קבלתי הודעה מפתיעה נוספת מבחור מסויים שניסה את מזלו וזכה גם הוא ל'לא' אחרי 4 שעות שיחה וסמסים לתוך הלילה.

השאלה המתבקשת היא, וגם שאלתי חבר טוב בעניין שמכיר אותי לעומק, האם אני עד כדי כך "קלה" או שאני פשוט זיון מדהים ?

מממ... נקודה למחשבה.

שפחתכם.